ג
ג ומכל מקום מדברי סופרים נכרי שהביא חמצו לישראל בתוך הפסח כדי להפקידו אצלו לא יקבל ממנו הישראלכו אע"פ שאינו נוגע בהחמץ בידו אלא הוא אומר להנכרי הנה הבית לפניך הנח במקום שתרצהכז אף על פי כן אסור גזירה שמא ישכח ויאכל ממנוכח שאין הנכרי משמר חמצו שלא יאכל ממנו הישראלכט כיון שכבר הפקידו אצלו הרי סמך על נאמנותו.
אבל אם הנכרי אינו מפקיד אצלו החמץ מותר לו להניחו שיכנס לביתו וחמצו עמול ואף על פי שהישראל רואה אותו אין בכך כלום שהרי נאמר לך שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחריםלא.
ומכל מקום אם נכרי זה הוא עבדו או פועלו שמזונותיו עליו אין להניחו שיכנס לבית לאכול חמץ אף על פי שהחמץ הוא של הנכרי מכל מקום יש לחוש למראית העין שיחשדו אותולב שהוא מאכיל את עבדו חמץ בפסח אבל נכרי אחר שאין מזונותיו עליו מותר להניחו ליכנוס לבית לאכול מחמצו.
אבל אסור להניחו שיאכל מחמצו על השלחן בשעה שישראל אוכל על זה השלחןלג אפילו אם זה הישראל אין לו שום הכירות עם זה הנכרילד שאין לחוש שמא יאכילנו הנכרי מחמצו מכל מקום כיון שחמץ בפסח במשהו רחוק הדבר שלא יתערב פירור אחד של הנכרי בשל ישראללה ואפילו אם הישראל הוא אוכל על מפה מיוחדתלו אף על פי כן יש להחמיר שלא יאכל על השלחן שהנכרי אוכל עליו חמצו משוםלז לך לך אמרינן לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרבלח:
הערות
- כו. רוקח סי' רסז. ח"י ס"ק ט.
- כז. שבזה מותר לדברי הכל כשהפקיד קודם הפסח ולא קיבל עליו אחריות, כמבואר ברש"י ו, א ד"ה יחד לו בית. טור וט"ז ס"ק ב.
- כח. רש"י ו, א ד"ה עושה לו מחיצה. טור ושו"ע ס"ב (שמטעם זה צריך מחיצה י' טפחים, כדלקמן ס"ה).
- כט. ראה מ"א ס"ק ו.
- ל. ברייתא ו, א. טור ושו"ע ס"ג.
- לא. רש"י שם ד"ה אין זקוק.
- לב. מ"א סי' תנ ס"ק ז, בשם אגודה (ראה אגודה פ"ב סכ"ג. אליה רבה ס"ק י).
- לג. שו"ת ה רשב"א ח"א סי' קעז. שו"ע ס"ג.
- לד. עולת שבת ס"ג. פר"ח ס"ג. ח"י סוף ס"ק יג. חק יוסף ס"ק יב.
- לה. רשב"א שם (לענין הפסק מפה).
- לו. רשב"א שם. שו"ע שם.
- לז. רשב"א שם. מ"א ס"ק ז.
- לח. שבת יג, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.