ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תלח עכבר שנכנס למקום בדוק וככר בפיו ובו י"ב סעיפים:
א
תלח עכבר שנכנס למקום בדוק וככר בפיו ובו י"ב סעיפים:
א עכבר שנכנס לבית בדוק וככר בפיו ונכנס אחריו ומצא פירוריןא (ואם מצא ככר שלם יתבאר בסי' תל"טב) אפילו מצא כדי כל הככר צריך לחזור ולבדוק כל הבית או עד שימצא אותו הככר שהכניס העכברג (פי' שמכיר בטביעות עין שזהו הככר שהכניסד) לפי שאין דרכו של עכבר לפרר ואלו פירורין בודאי היו שם מתחלה ולא מאותו ככר הןה.
ואפילו אם הככר שהכניס היה קטן מאד שיש לתלות ולומר שהעכבר אכלו ואפילו אם כבר ביטל חמצו שאין כאן אלא ספק דברי סופריםו אף על פי כן אין ספק אכילת העכברז מוציא מידי ודאי חמץ שראינו שהכניס לשםח:
הערות
- א. גמרא רבא דף י , ב. טור ושו"ע ס"א.
- ב. סעיף ו.
- ג. רמב"ם פ"ב ה"ח. טור ולבוש ס"א. וראה מ"מ וציונים.
- ד. משנה למלך שם. וראה גם לקמן ס"ד.
- ה. רש"י שם ד"ה ונכנס אחריו. טור ושו"ע שם.
- ו. ח"י ס"ק א.
- ז. משא"כ כשתולין שהככר שמצא הוא הככר שנטל העכבר, מבואר לקמן סי' תלט ס"ו, שספק זה מוציא מידי ודאי חמץ שראינו שהכניס לשם, אם ביטל והוי ספק דרבנן. וראה העו"ב תתמב ע' 53.
- ח. גמרא ט, א. ב"ח בריש הסימן. ח"י שם. וראה גם לעיל סי' תלג סכ"ד-ה וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

