ד
ד אם בירך אקב"ו לבער חמץ יצא ואין צריך לחזור ולברךטז וכן כיוצא בזה בשאר מצות שמברכין עליהם בלשון על כמו על אכילת מצהיז על אכילת מרוריח אם בירך עליהן בלמ"ד לאכול מצה לאכול מרור יצא וכן כל המצות שמברכין עליהן בלמ"ד לקבוע מזוזה לקרוא את הלל אם בירך בלשון על קביעת מזוזה על קריאת הלל יצא אבל לכתחלה צריך לברך על כל מצוה ברכה שתקנו לה חכמים וטעם שינוי הנוסחאות בברכת המצות הוא מבואר בראשוניםיט ע"ש:
הערות
- טז. דרכי משה ס"ק א. ח"י ס"ק ג.
- יז. כדלקמן סי' תעה ס"ה.
- יח. כדלקמן שם סי"ב.
- יט. רמב"ם הל' ברכות פי"א הט"ו. רא"ש פ"א ס"י. ר"ן (ג, ב) ד"ה וקשיא.
משנה תורה, הלכות ברכות י״א:ט״ו - הטקסט מספריא
נטל את הלולב מברך על נטילת לולב שכיון שהגביהו יצא ידי חובתו אבל אם בירך קודם שיטול מברך ליטול לולב כמו לישב בסוכה מכאן אתה למד שהמברך אחר שעשה מברך על העשייה אבל נטילת ידים ושחיטה הואיל ובדברי הרשות הן אפילו שחט לעצמו מברך על השחיטה ועל כסוי הדם ועל נטילת ידים וכך הוא מברך על ביעור חמץ בין שבדק לעצמו בין שבדק לאחרים שמשעה שגמר בלבו לבטל נעשית מצות הביעור קודם שיבדוק כמו שיתבאר במקומו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.