י
י ב' שלקחו בהמה בשותפות ושחטוה ביו"ט אף על פי שחלקוה ולקחו כל אחד מנתו הרי כל הבשר של זה וזה כרגלי שניהםלה לפי שבין השמשות ינק כל אחד מחבירו כשהיתה הבהמה בחייהלו אבל אם לקחו חבית של יין בשותפות מערב יו"ט וחלקוה ביו"ט הרי חלקו של כל אחד מהם כרגליולז לפי שבשל דבריהם יש ברירהלח דהיינו שאנו אומרים שהוברר הדבר למפרע שזה היה חלקו המגיע לו מערב יו"ט וקנה שביתה במקום שביתתולט:
הערות
- לה. ביצה לז, ב כרב. רי"ף שם. רמב"ם הל' יו"ט פ"ה ה"כ. שו"ע ס"י.
- לו. גמרא שם. רש"י שם ד"ה לעולם קסבר. ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק ז.
- לז. רב שם. טור ושו"ע שם.
- לח. גמרא שם לח, א כר' אושעיא. רמב"ם שם. מ"א ס"ק ח.
- לט. לבוש ס"י.
משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב ה׳:כ׳ - הטקסט מספריא
וכן האשה ששאלה מחברתה מים או מלח ולשה בהן עיסתה או בשלה בהן תבשיל הרי העיסה או התבשיל כרגלי שתיהן. וכן שנים שלקחו בהמה בשותפות ושחטו ביום טוב אע"פ שלקח כל אחד מנתו הרי כל הבשר כרגלי שניהן. אבל אם לקחו חבית בשותפות וחלקו אותה ביום טוב הרי חלקו של כל אחד כרגליו. הואיל ותחומין מדברי סופרים יש ברירה בהן ונחשוב כאילו חלק שהגיע לזה היה ברור לו ומובדל בחבית מערב יום טוב וכאילו לא היה מעורב. ואין אתה יכול לומר כן בבהמה שחלק זה שהגיעו אפילו נחשוב אותו שהיה מובדל בבהמה מערב יום טוב וכאילו היה ברור הרי ינק מחלקו של חבירו כשהיתה הבהמה קיימת שכל איבריה יונקין זה מזה ונמצא כל אבר ואבר מעורב מחלקו וחלק חבירו. לפיכך הן כרגלי שניהן
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.