א
שצג דין עירוב [ב]יו"ט שחל בערב שבת ודין בין השמשות לעירוב ובו ג' סעיפים:
א אין מערבין עירובי חצרות ושיתופי מבואות ביו"ט שחל להיות בערב שבתא מפני שנראה כמתקן דברב.
ואם חלו ב' ימים טובים ביום ה' וביום ו' ושכח ולא עירב מערב יום טוב יערב ביום טוב על תנאיג שיאמר ביום טוב א' אם היום חול יהא זה עירוב ואם היום קדש אין בדברי כלום ולמחר יאמר אם היום קדש הרי עירבתי אתמול ואם היום חול יהא זה עירובד ועצה טובה שיערב למחר בפת שעירב בה אתמול שאם יערב בפת אחרת יאסר לאכול שתיהן קודם שחשכה ליל שבתה.
במה דברים אמורים בב' ימים טובים של גליות אבל בב' ימים טובים של ראש השנה אינו יכול לערב על תנאי מפני שהם כיום אחד ארוךו כמו שיתבאר בסי' ת"רז:
הערות
- א. ברייתא ביצה טז , ב כת"ק. טור ושו"ע ס"א. וראה לקמן סי' תקג סוף ס"ג, דהיינו אף שעשה עירוב תבשילין, וש"נ.
- ב. [קפב] רש"י שם ד"ה עירובי חצרות. מ"א סי' תקכח ס"ק א. דלא כתוס' עירובין ל"ח ד"ה ורבי אליעזר שהוא משום הכנה (גם בעירובי חצרות). עיין מג"א סוף סי' תטו ובסי' תיו ס"ב (שבעירובי תחומין בפת צריך לקרוא עליו שם פת, והוי הכנה. משא"כ בעירובי חצרות אין הוי עירוב אפילו בלא אמירה, כדלעיל סוס"י שסו) ודו"ק . וראה גם לעיל שלט ס"ז. ואם יש לכלול בעירוב גם את הטלטול ביו"ט ראה לקמן סי' תקיח ס"ד.
- ג. רבא שם יז , א גבי עירובי תבשילין ולמדו משם הרי"ף שם, ורמב"ם הל' יו"ט פ"ו הט"ו, ורא"ש שם פ"ב ס"ט לעירובי חצרות . טור ושו"ע שם. ולענין עירובי תבשילין ראה לקמן סי' תקכז סכ"א.
- ד. רי"ף ורא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- ה. מ"א ס"ק א (שהוא מטעם האמור כאן). ט"ז סוס"י תיו (שהוא עצה טובה). וכדלקמן סעיף ג.
- ו. רי"ף שם. רמב"ם שם הי"ג. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- ז. סעיף ג. וראה גם לקמן סי' תקכז סכ"ב.
משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב ו׳:ט״ו - הטקסט מספריא
ולפיכך אני אומר שאין מערב אדם ומתנה בזמן הזה לא עירובי תבשילין ולא עירובי חצרות ולא שתופי מבואות ואינו מעשר הטבל על תנאי אלא הכל מערב יום טוב בלבד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

