י
י מבוי שעירבו בו כל חצרותיו עירוב אחד ביחד והוא הנקרא שיתופי מבואות ונשברה הקורה ונאסר המבוי בטלטול מתוכו לחצרות ומחצרות לתוכו הרי אותו החצר שהשיתוף מונח בה וכן חצרות הפתוחים לה מותרות בטלטול מתוכן ומזו לזוצב אע"פ שיש דיורין הרבה בכל אחת מהן ולא עירבו ביניהן עירוב אחר מלבד השיתוף הרי סומכין על השיתוף במקום עירובצג כמו שיתבאר בסי' שפ"ז.
אבל חצרות שאינן פתוחות לחצר שהשיתוף מונח בהצד אפילו הן עומדות בצדה רק שאין לה מהן פתח או חלון שהוא בתוך י' טפחים אסורות שהרי אין השיתוף אצלן ואינן יכולות להביא אותו אצלן דרך המבוי כיון שנשברה הקורהצה.
והוא שנשברה מבעוד יום אבל אם נשברה בשבת אומרים שבת כיון שהותרה הותרהצו.
וכשהוא בענין שהן אסורות אסור לטלטל בהן אפילו בבית אחד מחדר לחדרצז אם בכל חדר דר אדם אחד בפני עצמו כמו שיתבאר בסי' ש"עצח וצריך להזהיר על זה במקומות שאין להם לחי או קורהצט.
(וגם צריך להזהירם שלא יעשו עירובי חצרותק בפסחקא בבית הכנסתקב אלא אם כן יש ב' בתים בחצר בית הכנסת או בחצר הסמוכה לבית הכנסת בענין שיוכלו להביא העירוב אצלם דרך פתח או חלון בשבתקג).
וגם במקומות שיש שם לחי או קורה או צורת פתח ונשבר התיקון באותו מבוי של בית הכנסת אם נשבר בחול כל המבואות אסורים אפילו יש להם תיקון בפני עצמו אלא אם כן הוא בענין שיכולין להביא אצלם העירוב מבית הכנסתקד:
הערות
- צב. שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג סי' תכב). מרדכי עירובין רמז תקיח. הגהות מיימוניות הל' עירובין פ"ג אות ו. שו"ע ס"ח.
- צג. שם. ט"ז ס"ק י.
- צד. מהר"ם שם. שו"ע שם. וראה גם עירובין פה, ע"ב. עי' שם בפרש"י ד"ה בחצר שבמבוי. דלא כהלכה ברורה סי' שסו ס"ק ג . עי' ברש"י בסוכה ג, ע"ב ד"ה אלא הכי קאמר: באחת החצרות שבמבוי ולאפוקי חצר שבמבוי אחרת. וכן הוכיח בשו"ת חכם צבי סי' קיא. וראה גם לקמן סי' שפו ס"ב.
- צה. מהר"ם שם. מ"א ס"ק טו.
- צו. מ"א שם, שאז מותר לטלטל בחצרותיהם ודרך גובה הכותל. וכדלקמן סי' שעד ס"א.
- צז. מ"א שם. וכדלקמן סי' שסו ס"א וש"נ.
- צח. סעיף ה (וכן לטלטל מזה לזה).
- צט. מ"א שם.
- ק. שהרי העירוב אינו מועיל לשאר החצרות כדלעיל, ובחצר ביהכ"נ מותר לטלטל גם בלא העירוב (כדלקמן סי' שסו ס"ו), וא"כ תהא הברכה לבטלה (מ"א שם).
- קא. היינו בערב פסח, מטעם שיתבאר לקמן סי' שסח ס"ד.
- קב. כדלקמן סי' שסו ס"ו. סי' שפז ס"א.
- קג. ט"ז סי' שסו סוף ס"ק ג. ולשון מ"א צ"ע (ראה מ"מ וציונים). וכ"ה בסדור (עירובי חצרות).
- קד. מ"א שם. או שבית הכנסת אינו במבוי המתוקן בלחי או קורה. ט"ז סי' שסו ס"ק ג. לקמן שם ס"ו.
משנה תורה, הלכות עירובין ג׳ - הטקסט מספריא
חלון שבין שתי חצירות אם יש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יתר על זה והיה קרוב מן הארץ בתוך עשרה טפחים. אפילו כולו למעלה מעשרה ומקצתו בתוך עשרה או כולו בתוך עשרה ומקצתו למעלה מעשרה אם רצו יושבי שתי החצרות לערב כולן עירוב אחד הרשות בידן ויעשו כחצר אחת ויטלטלו מזו לזו. ואם רצו מערבין שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן. היה החלון פחות מארבעה או שהיה כולו למעלה מעשרה מערבין שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן.
במה דברים אמורים בחלון שבין שתי חצירות אבל שבין שני בתים אפילו היה למעלה מעשרה. וכן חלון שבין בית לעליה אם רצו מערבין עירוב אחד אפילו שאין ביניהם סולם. והוא שיהיה בו ארבעה על ארבעה. היה חלון עגול אם יש בו כדי לרבע בו ארבעה על ארבעה הרי הוא כמרובע.
כותל שבין שתי חצרות או מתבן שבין שתי חצרות פחות מעשרה טפחים מערבין עירוב אחד ואין מערבין שנים. היה גבוה עשרה או יתר על כן מערבין שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן. ואם היה ביניהם סולם מכאן וסולם מכאן הרי הן כפתח. ואם רצו מערבין אחד. ואפילו היה הסולם זקוף וסמוך לכותל שהרי אין יכולין לעלות בו עד שימשך ויתרחק מתחתיו מן הכותל הרי זה מתיר. ואפילו לא היה מגיע ראש הסולם לראש הכותל אם נשאר ביניהן פחות משלשה הרי זה מתיר ומערבין אחד אם רצו.
היה הכותל רחב ארבעה ועשו סולם מכאן וסולם מכאן אף על פי שהסולמות מרוחקים זה מזה אם רצו מערבין אחד. אין ברוחב הכותל ארבעה אם אין בין הסולמות שלשה מערבין אחד. היה ביניהם שלשה מערבין שנים.
בנה מצבה על גבי מצבה בצד הכותל. אם יש בתחתונה ארבעה ממעט. אין בתחתונה ארבעה ואין בינה לבין העליונה שלשה ממעט. ואם רצו מערבין אחד. וכן במדרגות של עץ שסמכן לכותל.
כותל גבוה שבין שתי חצרות וזיז יוצא באמצעיתו אם נשאר מן הזיז עד ראש הכותל פחות מעשרה מניח סולם לפני הזיז ומערבין אחד אם רצו. אבל אם הניח הסולם בצד הזיז אינו ממעט. היה הכותל גבוה תשעה עשר טפחים מוציא זיז אחד באמצע ומערבין אחד אם רצו שהרי מן הזיז עד הארץ פחות מעשרה ומן הזיז העליון עד ראש הכותל פחות מעשרה. היה הכותל גבוה עשרים טפחים צריך שני זיזין זה שלא כנגד זה. עד שיהיה בין הזיז התחתון ובין הארץ פחות מעשרה ובין הזיז העליון ובין ראש הכותל פחות מעשרה. ומערבין אחד אם רצו.
דקל שחתכו וסמכו על ראש הכותל ועל הארץ מערבין אחד אם רצו ואינו צריך לקבעו בבנין. וכן הסולם כובדו קובעו ואינו צריך לחברו בבנין. היו קשין מבדילין בין שתי החצרות וסולם מכאן וסולם מכאן אין מערבין אחד שהרי אין כף הרגל עולה בסולם לפי שאין לו על מה שיסמוך. היה סולם באמצע וקשין מכאן וקשין מכאן אם רצו מערבין שנים.
היה אילן בצד הכותל ועשהו סולם לכותל. אם רצו מערבין אחד הואיל ואיסור שבות הוא שגרם לו שלא יעלה באילן. עשה אשרה סולם לכותל אין מערבין אחד מפני שאסור לעלות עליה מן התורה שהרי היא אסורה בהנייה.
כותל שגבוה עשרה ובא למעטו כדי לערב עירוב אחד אם יש באורך המיעוט ארבעה טפחים מערבין אחד. סתר מקצת הכותל עד שנתמעט מעשרה, צדו הקצר נותנין אותו לחצר זו ושאר הכותל הגבוה לבין שתי החצרות.
נפרץ הכותל הגבוה שביניהן. אם היתה הפרצה עד עשר אמות מערבין שני עירובין. ואם רצו מערבין אחד מפני שהיא כפתח. היתה יתר מעשרה מערבין עירוב אחד ואין מערבין שני עירובין.
היתה הפרצה פחותה מעשר ובא להשלימה ליתר מעשר חוקק בכותל גובה עשרה טפחים ומערבין עירוב אחד. ואם בא לפרוץ לכתחלה פרצה יתר מעשר בכל הכותל צריך להיות גובה הפרצה מלא קומתו.
חריץ שבין שתי חצירות עמוק עשרה ורחב ארבעה או יתר מערבין שני עירובין. פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים. ואם מיעט עומקו בעפר או בצרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים שסתם עפר וצרורות בחריץ מבוטלין הן. אבל אם מלאהו תבן או קש אין ממעטין עד שיבטל.
וכן אם מיעט רחבו בלוח או בקנה שהושיטו באורך כל החריץ מערבין אחד ואין מערבין שנים. וכל הדבר הניטל בשבת כגון הסל והספל אין ממעטין בו אלא אם כן חיברו בארץ חבור שאי אפשר לשומטו עד שיחפור בדקר.
נתן לוח שרחב ארבעה טפחים על רוחב החריץ מערבין אחד ואם רצו מערבין שני עירובין. וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו אם הושיט לוח שרחב ארבעה טפחים מזו לזו מערבין עירוב אחד. ואם רצו מערבין שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן. היו זו בצד זו ואינן בשוה אלא אחת למעלה מחברתה אם יש ביניהן פחות משלשה טפחים הרי הן ככצוצטרא אחת ומערבין אחת. ואם יש ביניהם שלשה או יתר מערבין שנים אלו לעצמן ואלו לעצמן.
כותל שבין שתי חצרות שהוא רחב ארבעה והיה גבוה עשרה טפחים מחצר זו ושוה לקרקע חצר שניה נותנין רחבו לבני החצר שהוא שוה להן ויחשב מחצרן. הואיל ותשמישו בנחת לאלו ותשמישו בקשה לאלו נותנין אותו לאלו שתשמישו להן בנחת. וכן חריץ שבין שתי חצירות עמוק עשרה טפחים מצד חצר זו ושוה לקרקע חצר שניה נותנין רוחבו לחצר שהיא שוה לה. מפני שתשמישו נחת לזה וקשה לזה נותנין אותו לאלו שתשמישו להן בנחת.
היה הכותל שבין שתי החצירות נמוך מחצר העליונה וגבוה מחצר התחתונה שנמצאו בני העליונה משתמשין בעביו על ידי שלשול ובני התחתונה משתמשין בעביו ע"י זריקה שניהן אסורין בו עד שיערבו שתיהן עירוב אחד. אבל אם לא עירבו אין מכניסין מעובי כותל זו לבתים ואין מוציאין מהבתים לעביו.
שני בתים שביניהן חורבה שהיא רשות היחיד אם יכולין שניהם להשתמש בחורבה ע"י זריקה אוסרין זה על זה. ואם היה תשמישה לזה בנחת והאחר אינו יכול לזרוק לה מפני שהיא עמוקה ממנה הרי זה שהיא לו בנחת משתמש בה ע"י זריקה.
כל גגות העיר אע"פ שזה גבוה וזה נמוך עם כל החצרות ועם כל הקרפיפות שהוקפו שלא לשם דירה שאין בכל אחד מהן יתר על בית סאתים עם עובי הכתלים שבין החצרות עם המבואות שיש להן לחי או קורה כולן רשות אחת הן ומטלטלין בכולן בלא עירוב כלים ששבתו בתוכן. אבל לא כלים ששבתו בתוך הבית אלא אם כן עירבו.
כיצד כלי ששבת בתוך החצר בין עירבו אנשי החצר בין לא עירבו מותר להעלותו מן החצר לגג או לראש הכותל. ומן הגג לגג אחר הסמוך לו אפילו היה גבוה ממנו כל שהוא או נמוך. ומן הגג האחר לחצר שניה ומחצר שניה לגג שלישי של חצר שלישית. ומגג שלישי למבוי. ומן המבוי לגג רביעי עד שיעבירנו כל המדינה כולה דרך גגות וחצרות או דרך גגות וקרפיפות או דרך חצרות וקרפיפות או דרך שלשתן מזה לזה ומזה לזה. ובלבד שלא יכנס בכלי זה לבית מן הבתים אלא אם כן עירבו אנשי כל המקומות האלו עירוב אחד.
וכן אם שבת הכלי בבית והוציאו לחצר לא יעבירנו לחצר אחרת או לגג אחר או לראש הכותל או לקרפף אלא אם כן עירבו אנשי כל המקומות שמעבירין בהן כלי זה עירוב אחד.
בור שבין שתי חצרות אין ממלאין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים כדי שיהיה כל אחד דולה מרשותו. והיכן מעמידין את המחיצה. אם היתה למעלה מן המים צריך שיהיה טפח מן המחיצה יורד בתוך המים. ואם היתה המחיצה כולה בתוך המים צריך שיהיה טפח ממנה יוצא למעלה מן המים כדי שתהיה ניכרת רשות זה מרשות זה.
וכן אם עשו על פי הבור קורה רחבו ארבעה טפחים זה ממלא מצד הקורה וזה ממלא מצדה האחר וכאילו הבדילה חלק זה מחלק זה אף על פי שהמים מעורבין מלמטה קל הוא שהקלו חכמים במים.
באר שבאמצע השביל בין שני כתלי חצרות אע"פ שהיא מופלגת מכותל זה ארבעה טפחים ומכותל זה ארבעה טפחים שניהם ממלאין ממנה ואין צריכין להוציא זיזין על גבה שאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר.
חצר קטנה שנפרצה במלואה לחצר גדולה מבעוד יום. אנשי גדולה מערבין לעצמן ומותרים שהרי נשאר להן פצימין מכאן ומכאן. ואנשי קטנה אסורין להוציא מבתיהן לחצר שלהן עד שיערבו עם בני הגדולה עירוב אחד. שדיורין של גדולה חשובין כקטנה ואין דיורי קטנה חשובין כגדולה.
שתי חצרות שעירבו עירוב אחד דרך הפתח שביניהן או דרך החלון ונסתם הפתח או החלון בשבת כל אחת ואחת מותרת לעצמה הואיל והותרה מקצת שבת הותרה כולה. וכן שתי חצירות שעירבה זו לעצמה וזו לעצמה ונפל הכותל שביניהן בשבת אלו מותרים לעצמן ומוציאין מבתיהן ומטלטלין עד עיקר המחיצה ואלו מטלטלין כן עד עיקר המחיצה הואיל והותרה מקצת שבת הותרה כולה. ואף על פי שנתוספו הדיורין שהדיורין הבאין בשבת אינן אוסרין. נפתח החלון ונעשה הפתח בשגגה או שעשו נכרים לדעתן חזרו להיתרן. וכן שתי ספינות שהיו קשורות זו בזו ועירבו ונפסקו אסור לטלטל מזו לזו ואפילו היה מוקפות מחיצה. חזרו ונקשרו בשוגג חזרו להיתרן
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו ה מאותו ספר עירובין פה, ב · סוכה ג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסה דין מבוי שנפרץ עירובין פה, ע"ב · סוכה ג, ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא ג מאותו ספר עירובין פה, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו טז מאותו ספר עירובין פה , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שע דיני שיתוף בעירוב א מאותו ספר עירובין פה , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא עירובין פה, א
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ - סוכות סוכה ג, א
- לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ג סוכה בא, ב
- לקוטי שיחות כרך כט שבת חזון שיחה א סוכה ג, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך כט חג הסוכות שיחה א סוכה ג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שפו דיני שיתוף בעירוב א מאותו ספר סוכה ג , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שפו דיני שיתוף בעירוב ב מאותו ספר סוכה ג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצח דין היאך מודדין אלפים אמה מאותו ספר סוכה ג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו סוכה ג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שפו דיני שיתוף בעירוב סוכה ג , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת סוכה ג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שצח דין היאך מודדין אלפיים אמה סוכה ג, ב
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ט סוכה ג, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט סוכה ג, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל סוכה ג, סע"ב ואילך
- תורת מנחם י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע), אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג סוכה ג, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג סוכה ג, א