מג
מג (וכל זה כשהתל הוא מחיצה רביעית למבוישל אבל) אם כל העיר מוקפת תל והיקף זה היה קודם בנין העיר אין תל זה עולה למחיצה למבואות העיר לפי שהיקף התל לא הוקף לדירהשלא כיון שהיה קודם בנין הבתים ואם כן כל העיר היא יושבת בתוך היקף שאינה לדירה שאסור לטלטל בו כשהוא יותר מבית סאתיםשלב.
וכתלי החצרות שנעשו אחר בנין הבתים אינם מועילים אלא לעשות מה שבתוכם מוקף לדירה דהיינו החצרות עצמן אבל המבואות שבהן אינם נקראים מוקפים לדירה על ידי כתלי החצרות שהם כתלי המבוי.
(שאינו דומה לתל יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואחר כך בנה או פתח לו בית דירה ואח"כ עשה על גבה מחיצה יותר מעשר אמות לדירה שעל ידי מחיצה זו נעשה כולו מוקף לדירה כמ"ש בסי' שנ"חשלג לפי שמחיצה זו עשאה כדי שיתבטל ממנו היקף הראשון שלא היה לדירה וע"י כן יעשה מוקף לדירה כמ"ש שםשלד אבל כתלי החצרות לא נעשו בשביל שיהיו המבואות מוקפים לדירה ויתבטל מהם היקף הראשון של התל שלא היה לדירה.
ולכן צריך לבטלו על ידי צורת פתח שהיא מועלת לעשות על ידה מוקף לדירה כמו על ידי מחיצה גמורה כמ"ש שםשלה וכמו שיתבאר בסי' ת"אשלו.
או אפילו על ידי פס ד' או ב' פסין של ב' משהויין שאף שהם אינם מועילים לעשות על ידם מוקף לדירה מכל מקום הם מועילים לחלק רשויות כמו מחיצה גמורה כמו שנתבאר למעלה ואם כן נחלקים המבואות מהיקף התל על ידי פסים אלו כמו שהם נחלקים ממנו אלו היו מוקפים מכל צדדיהם בכתלי חצרותשלז אע"פ שגם כתלי החצירות אינן מועילות לעשות המבואות מוקפים לדירה מטעם שנתבאר):
הערות
- של. משא"כ אם הוא ב' מחיצות יתבאר לקמן סמ"ד (ובסעיף זה מבאר דין עיר שהתל היא בארבע מחיצותיו). וראה שו"ת קול מבשר ח"א סי' כ סוף אות ב.
- שלא. כדלעיל סי' שנח סי"א וסט"ז וש"נ.
- שלב. שו"ת מהרי"ק שרש מז. מ"א ס"ק לט. וכ"ה בתוס' עירובין מז, ב ד"ה דכולה (ראה גם תוס' כב, ב ד"ה דילמא דמה"ט תהא ארץ ישראל כקרפף שלא הוקף לדירה). ורא"ש פ" [ד] ס"י. וטור ושו"ע סי' תא . לקמן שם ס"א. עי' מ"א סי' שכה ס"ק יט. שבכל אלו ראינו שגם עיר שלימה נחשבת לא הוקף לדירה, אף שבודאי יש בהם כתלי חצרות, ונתבאר לעיל סי' שנח סט"ז שאם בנה על התל מחיצה באורך יותר מעשר אמות נעשה עי"ז כל התל מוקף לדירה. ומבאר הטעם כדלקמן. וראה קול מבשר שם.
- שלג. סעיף טז.
- שלד. סעיף יד.
- שלה. סעיף ח - לענין פרץ יותר מעשר ועשה צורת הפתח. וראה תוס' עירובין כד, ב ד"ה ולעביד – אף לענין הרחיק מהמחיצה הראשונה ועשה צורת הפתח, וכדלעיל סי' שנח סי"ד.
- שלו. סעיף ב.
- שלז. עיין ב"י סוף סי' שנ"ח בשם הריטב"א כג, ב ד"ה ולא לכלים, בשם הראב"ד, גבי רחבה שעשה כל אחד ביתו סביב ונשארה רחבה בינתיים, ואפילו הכי מהני פתח כו' . וראה לעיל סי' שנה ס"ז, ולקמן סי' תא ס"ב, מתי מועילות כתלי הבתים והחצרות לעשותו מוקף לדירה.
עירובין כ״ד ב - הטקסט מספריא
אָמַר אַמֵּימָר: וְהוּא דְּחַזְיִין לְתַשְׁמִישְׁתָּא, אֲבָל לָא חַזְיִין לְתַשְׁמִישְׁתָּא — לָא.
אָמַר רַב אָשֵׁי: וּדְחַזְיִין לְתַשְׁמִישְׁתָּא נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין בְּעוֹמְקוֹ יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם, אֲבָל אִם יֵשׁ בְּעוֹמְקוֹ יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר.
וְלָאו מִילְּתָא הִיא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַכַּרְיָא דְפֵירֵי.
הָהִיא רְחָבָה דַּהֲוַאי בְּפוּם נַהֲרָא, דְּחַד גִּיסָא הֲוָה פְּתִיחַ לְמָתָא, וְחַד גִּיסָא הֲוָה פְּתִיחַ לִשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים, וּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים הֲוָה סָלֵיק לְגוּדָּא דְנַהֲרָא.
אָמַר אַבָּיֵי: הֵיכִי נַעֲבֵיד? לַעֲבֵיד לֵיהּ מְחִיצָה אַגּוּדָּא דְנַהֲרָא — אֵין עוֹשִׂין מְחִיצָה עַל גַּבֵּי מְחִיצָה.
וְלַעֲבֵיד לֵיהּ צוּרַת הַפֶּתַח אַפּוּמָּא דִּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים — אָתוּ גַּמְלֵי שָׁדְיָין לֵיהּ.
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לֶיעְבֵּיד לֶחִי אַפִּיתְחָא דִּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים, דְּמִגּוֹ דְּמַהְנְיָא לִשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים, מְהַנֵּי נָמֵי לִרְחָבָה.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: יֹאמְרוּ לֶחִי מוֹעִיל לִשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים דְּעָלְמָא.
אֶלָּא אָמַר רָבָא: עָבְדִינַן לֵיהּ לֶחִי לְפִיתְחָא דְמָתָא, דְּמִגּוֹ דְּמַהְנֵי לֵיהּ לֶחִי לְמָתָא, מַהְנֵי נָמֵי לִרְחָבָה.
הִלְכָּךְ: טַלְטוֹלֵי בְּמָתָא גּוּפַהּ — שְׁרֵי. טַלְטוֹלֵי בִּרְחָבָה גּוּפַהּ — שְׁרֵי. מִמָּתָא לִרְחָבָה וּמֵרְחָבָה לְמָתָא, פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא: חַד אָסַר וְחַד שָׁרֵי.
Ameimar said: This ruling applies only if the water is fit for its regular use, i.e., for drinking, because in that case it provides for the needs of residence. However, if the water is not fit for use, then it is not considered like planted trees. Therefore, the karpef is no longer considered enclosed for the purpose of residence, and it is prohibited to carry in the karpef.
Rav Ashi said: And even where the water is fit for use, this ruling applies only if the water is not ten handbreadths deep over an area greater than two beit se’a; but if the water is ten handbreadths deep over an area greater than two beit se’a, it is prohibited to carry in it, as in such a case the karpef is no longer considered enclosed for the sake of dwelling.
The Gemara comments: And it is not so, just as it is in the case of a pile of fruit, as even if the pile of fruit is very large, the karpef does not lose its status as having been enclosed for the purpose of residence.
The Gemara relates: There was a certain yard in the town of Pum Nahara that was larger than two beit se’a and that had not been enclosed for the purpose of residence. One of its sides opened to an alleyway in the town, and the other opened to a walled path between the vineyards, and that vineyard path led to the bank of a river ten handbreadths high, which is considered a partition.
Abaye said: What shall we do to permit carrying in the yard, which is a karmelit, without having to make a breach in one of its walls wider than ten cubits and then fence it up again? Shall we construct a partition for it on the river bank, so that the vineyard path is surrounded by partitions on all sides? This is not a viable solution, as one cannot construct an effective partition on top of another partition that already exists, and the river bank is considered a partition relative to the river.
Shall we arrange a doorframe at the mouth of the vineyard path? That is also not an effective solution in this case, for the camels that walk down this path in order to drink water from the river will come and knock it over.
Rather, Abaye said: We should arrange a side post at the opening of the vineyard path to the yard, since as it is effective for the vineyard path, to allow one to carry on the path, as it is no longer breached into a karmelit, it is also effective for the yard, and the side post will be considered an additional partition that renders it permitted to carry in the yard.
Rava said to him: If so, people will say that a side post is effective in permitting one to carry in a vineyard path generally, and this will cause the public to err, as vineyard paths are usually open at both ends and do not lead to a river or the like.
Rather, Rava said: They should arrange a side post at the opening of the yard to the town, as since the side post is effective and is considered a partition for the town, it is also effective for the yard, to permit one to carry within it.
Therefore, in summary, it is permitted to carry within the town itself and to carry within the yard itself. However, with regard to carrying from the town to the yard or from the yard to the town, Rav Aḥa and Ravina disagree: One prohibits doing so and the other permits it.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסג דיני מבוי ולחי עירובין מז, ב · עירובין כד, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (א) מאותו ספר עירובין מז, רע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנט דין רחבה שאחורי הבתים א מאותו ספר עירובין כד , א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שמה (ב) מאותו ספר שם כד, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עא עירובין כד, א
- דובר שלום טלטול בגן עירוני ובמגרש משחקים עירובין כד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמו דיני עירובין מן התורה שם כד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנט דין רחבה שאחורי הבתים עירובין כד , א