ג
ג אבל שנים שחנו בבקעה דינם כיחידיט ואין לשניהם יחד אלא בית סאתים בלבד אף על פי שהן צריכים ליותרכ.
ואם יש עמהם נכרי אינו מצטרף עמהם להיות שייראכא ויש אומריםכב שהוא הדין לקטן:
הערות
- יט. רב נחמן שם טז, א. טור ושו"ע שם.
- כ. ב"ח ד"ה יחיד ששבת. ט"ז ס"ק א. מ"א ס"ק ג.
- כא. ירושלמי עירובין פ"א ה"י. עבודת הקדש שער ג ס"ג. רמ"א ס"א.
- כב. בעיא בירושלמי שם. רמב"ם הל' שבת פט"ז הי"ב. עבודת הקדש שם. רמ"א שם.
תלמוד ירושלמי עירובין א׳:י׳ - הטקסט מספריא
משנה: מַקִּיפִין בַּקָּנִים וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין קָנֶה לַחֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בַּשְּׁיָירָא דִיבְּרוּ דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין לֹא דִיבְּרוּ חֲכָמִים בַשְּׁיָירָא אֶלָּא בַהוֹוֶה. כָּל מְחִיצָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁתִי וְשֶׁל עֵרֶב אֵינָהּ מְחִיצָּה דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִין אֶחָד מִשְּׁנֵי דְבָרִים. אַרְבָּעָה דְבָרִים פָּטְרוּ בַמַּחֲנֶה מְבִיאִין עֵצִים מִכָּל מָקוֹם וּפְטוּרִין מֵרְחִיצַת יָדַיִם וּמִדְּמַאי וּמִלְּעָרֵב:
הלכה: מַקִּיפִין בַּקָּנִים בִּלְבַד כול׳. מַקִּיפִין בַּקָּנִים לַשְּׁיָירָא. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. הָא יָחִיד צָרִיךְ שְׁתִי וָעֶרֶב. וְהָא רִבִּי יוּדָה מַאי שְׁנָא בֵּין יָחִיד לַשְּׁיָירָא. וְרַבָּנִן לָא מְהַשְׁנֵיי בֵּין יָחִיד לַשְּׁיָירָא. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שְּׁיָירָא שֶׁחָנָת בְּתֵל שֶׁהוּא גְבוֹהָה עֲשָׂרָה. בְּנֶקַע שֶׁהוּא עָמוֹק עֲשָׂרָה. בְּגִינָּה שֶׁהִיא מוקֶּפֶת גָּדֵר. מְטַלְטְלִין בָּהּ אֲפִילוּ כוֹר אֲפִילוּ כוֹרַיִים. מְטַלְטְלִין בָּהּ עַד בֵּית סְאָתַיִם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשַׁיְירוּ בָהּ בֵּית סְאָתַיִם פָנוּי. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חִינְנָה. אֲפִילוּ אוּכָּפוֹת אֲפִילוּ עֲבִיטִין. מִילְּתֵיהּ דְּרַב הוּנָא אָמְרָה. וּבְלְבַד אָדָם. דָּמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חוּנָה. אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם נוֹתְנִין לָהֵן בֵּית סְאָתַיִם. שְׁלֹשָׁה נוֹתְנִין לָהֵן בֵּית שֵׁשֶׁת סָאִין. מִיכָּן וָהֵילֵךְ לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
אֵין שֵׁיָירָה פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. אֵין הַגּוֹי מַשְׁלִים בַּשְּׁיָירָה. קָטָן מָהוּ שֶׁיַּשְׁלִים בַּשְּׁיָירָא. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיוּ שְׁנַיִם וְעִירְבוּ עֵירוּב אֶחָד. וּבָא הַגּוֹי וְהוֹסִיף. כְּבָר נִכְנְסָה שַׁבָּת בְּאִיסּוּר. הָיוּ שְׁלֹשָׁה וְעִירְבוּ שְׁנֵי עֵירוּבִין. וּבָא הַגּוֹי וּפָתַח. כְּבָר נִכְנְסָה שַׁבָּת בְּהֵיתֵר. רִבִּי רְדִיפָה אָמַר. רִבִּי נִיסָא שָׁאַל. מָהוּ לִיתֵּן לָהֶן שְׁלֹשָׁה רָאשֵׁי תוֹרִין. שֶׁיְּהֵא זֶה מְטַלְטֵל בְּתוֹךְ סְאָתַיִם שֶׁלָּזֶה. וְזֶה מְטַלְטֵל בְּתוֹךְ סְאָתַיִם שֶׁלָּזֶה.
רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רַב חַסְדַּיי. אַתְיָיא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה בְּשִׁיטַּת אָבִיו וְחָלוּק עַל אָבִיו. בְּשִׁיטַּת אָבִיו. בְּיָחִיד יֶתֶר מִבֵּית סְאָתַיִם. וְחָלוּק עַל אָבִיו. בִּשְׁיָירָא פָּחוּת מִבֵּית סְאָתַיִם. וָהֵן אַשְׁכַּחְנָן דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. בְּיָחִיד יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם צָרִיךְ שְׁתִי וָעֶרֶב. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דָּמַר רִבִּי אָחָא תַּנָּא רִבִּי חָנִין רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת. כְּשֵׁם שֶׁחֲלוּקִין כָּאן כָּךְ חֲלוּקִים בְּכִלְאַיִם. וְכִלְאַיִם לֹא אֲפִילוּ הִיא בֵית רוֹבַע.
כַּמָּה הִיא מַחֲנֶה. רִבִּי חֲנַנְיָה אָמַר. מֵאָה. וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. רִבִּי אָבוּנָה בָעֵי. אִילּוּ אָמַר מַחֲנֶה וָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵאָה. יְאוּת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עֲשָׂרָה. וַיָּבֹאוּ נַעֲרֵי דָוִד וַיְדַבְּרוּ אֶל נָבָל וגו׳. מָהוּ וַיָּנִיחוּ. רִבִּי יוּסְטָא בַּר שׁוּנֶה אָמַר. נַעֲשׂוּ מַחֲנֶה. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי אָמַר. עֲשָׂרָה. עַד לְמַחֲנֶה גָדוֹל כְּמַחֲנֵה אֱלֹהִים. וְכַמָּה מַחֲנֵה אֱלֹהִים. עֲשָׂרָה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. הַיּוֹצְאִים לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת מוּתָּרִין בְּגֶזֶל עֵצִים לַחִים וַאֲסוּרִין בְּגֶזֶל עֵצִים יְבֵישִׁין. הַיּוֹצְאִים לְמִלְחֶמֶת חוֹבָה מוּתָּרִין בְּגֶזֶל עֵצִים יְבֵישִׁין וְלַחִין. רִבִּי דָּנִיֵּאל בְּרֵיהּ דְּרַב קְטִנָא בְשֵׁם רַב חוּנָה. אִם הָיוּ עֲשׂוּיִין חֲבִילָה. אָסוּר. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁאֵינָן סְמוּכִין לַחוֹרֶשׁ. וַאֲפִילוּ סְמוּכִין לַחוֹרֶשׁ. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁאֵינָן סְמוּכִין לַמַעֲיָין. וַאֲפִילוּ סְמוּכִין לַמַעֲיָין. נִכְנְסוּ עִמָּהֶן לָעִיר כְּבָר נִפְטְרוּ. יָצְאוּ עִמָּהֶן מֵעִיר כְּבָר נִתְחַיְיבוּ בִדְמַאי. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. דְּמַיי תִקֵּן לֹא תִקֵּן.
וּמִלְּעָרֵב. רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי אָמַר. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּעֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת. אֲבָל בְּעֵירוּבֵי תְחוּמִין דְּבַר תוֹרָה הֵן. וְיֵשׁ חֲצֵירוֹת בַּמַּחֲנֶה. לִסְתּוֹר אוֹהָלִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה. כְּהָדָה דְתַנֵּי. אוֹהָלִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה צְרִיכִין עֵירוּב. אֹהָלִים שֶׁבִּשְׁיָירָה אֵינָן צְרִיכִין עֵירוּב. יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר. אַף חוֹנִים בְּכָל מָקוֹם. וּבְמָקוֹם שֶׁהֵן נֶהֱרָגִין שָׁם נִקְבָּרִין. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יֵעָשׂוּ כְהֲרוּגֵי פֹּלֶמוֹסִיּוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אָסוּר לְפַנּוֹתָן. וְאִית תַּנָּויֵי תַנֵּי. מוּתָּר לְפַנּוֹתָן. אָמַר רַב חַסְדַּיי. מָאן דָּמַר. מוּתָּר לְפַנּוֹתָן. בִּמְכוּנָסִין. וּמָאן דָּמַר. אָסוּר לְפַנּוֹתָן. בִּמְפוּזָרִין. כְּשֵׁם שֶׁבַּהֲלִיכָתְן פְּטוּרִין מֵאַרְבָּעָה דְבָרִים. כָּךְ בַּחֲזִירָתָן פְּטוּרִין מֵאַרְבָּעָה דְבָרִים. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשׁוֹב וְיִצְפּוֹר מֵהַר הַגִּלֳעד. וְלָמָּה הֵן חוֹזְרִין בַּצְּפִירָה. מִפְּנֵי הַשּׂוֹנְאִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. כְּשֵׁם שֶׁבַּהֲלִיכָתְן פְּטוּרִין מֵאַרְבָּעָה דְבָרִים. כָּךְ בַּחֲזִירָתָן פְּטוּרִין מֵאַרְבָּעָה דְבָרִים.
משנה תורה, הלכות שבת ט״ז:י״ב - הטקסט מספריא
יחיד ששבת בבקעה ועשה מחיצה סביב לו אם יש בה עד בית סאתים מותר לטלטל בכולה. ואם היתה יתר על בית סאתים אינו מטלטל בה אלא בארבע אמות. וכן אם היו שנים. אבל שלשה ישראלים או יתר עליהן ששבתו בבקעה הרי הן שיירא ומותר להם לטלטל בכל צרכן אפילו כמה מילין. והוא שלא ישאר מן המחיצה שהקיפו בית סאתים פנוי בלא כלים. אבל אם נשאר בית סאתים פנוי בלא כלים ולא היו צריכים לו אסורים לטלטל בכל המחיצה אלא בארבע אמות ואין הקטן משלים לשיירא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.