ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות עירוביןשמח דין המושיט כלי מרשות לרשות ובו ג' סעיפים:
א
שמח דין המושיט כלי מרשות לרשות ובו ג' סעיפים:
א היה עומד ברשות היחיד והוציא ידו מליאה פירות לרשות הרביםא בתוך עשרהב (או אפילו לכרמליתג) אסור להחזירה אפילו דרך מעלה מעשרהד עד למוצאי שבתה <(א)> שקנסוהו חכמיםו להיות ידו תלויה כך עד למוצאי שבת על שעבר על דבריהם ועשה <(ב)> עקירה מרשות היחיד לרשות הרבים או לכרמלית:
הערות
- א. ברייתא שבת ג, ב. טור ושו"ע.
- ב. גמרא שם. מ"מ הל' שבת פי"ג ה"כ. שו"ע.
- ג. מ"א ס"ק ד (וראה לקמן סי' שנב סוף ס"ד). ולענין שוגג – ראה לקמן ס"ג.
- ד. רשב"א ד"ה כאן למעלה מי'. ודלא כתוס' שם ד"ה כאן, דלא משמע הכי בדברי הפוסקים (קו"א ס"ק ב).
- ה. רמב"ם הל' שבת פי"ג ה"כ. ב"ח. עולת שבת ס"ק א.
- ו. גמרא שם. רמב"ם שם. מ"א ס"ק ב.
משנה תורה, הלכות שבת י״ג:כ׳ - הטקסט מספריא
שכח ופשט ידו והיא מלאה פירות והוציאה מחצר זו להכניסה לחצר שבצדה ונזכר קודם שיכניס והרי ידו תלויה באויר רה"ר מותר להחזירה אליו לחצירו. אבל להכניסה לאותה החצר השניה אסור. כדי שלא יעשה מחשבתו שחשב בשעת שגגה. ואם הוציא ידו במזיד הרי זה אסור להחזירה אצלו אלא קנסו אותו שתהא ידו תלויה עד שתחשך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.