א

שלג שלא לפנות אוצר בשבת ובו ו' סעיפים:

א אוצר של תבואה או של כדי יין אע"פ שמותר להסתפק ממנוא ואין בו משום מוקצהב אסור לפנותו לדבר הרשותג מפני הטורחד אבל לדבר מצוהה כגון להכניס שם אורחיםו או שאר סעודת מצוהז או לקבוע שם בית המדרשח מותר לפנותו אפילו בענין שיש בו טורח יתר כגון להגביהם ולשלשלם בחלונות שבכותל או להורידם בסולמות או לטלטלם מגג לגגט:

הערות

  1. א. רמב"ם פכ"ו הט"ו. שו"ע ס"א.
  2. ב. ב"י ד"ה מי. ט"ז סק"א. מ"א סק"א.
  3. ג. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
  4. ד. לבוש ס"א. ט"ז שם. וכ"ה משמעות רש"י קכו, ב סוד"ה מפנין.
  5. ה. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
  6. ו. משנה קכו, ב. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
  7. ז. ט"ז סק"ב.
  8. ח. משנה שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
  9. ט. בעיא דלא איפשטא בביצה לו, א, והב"י בסוף הסי' פסק לקולא. מ"א סק"ד. וראה לקמן סי' תקכא ס"א גבי יו"ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.