טז
טז כלי שמלאכתו להיתרקנד דהיינו שהוא מיוחד לתשמיש המותר בשבתקנה כגון כוס וקערה וכיוצא בהןקנו מותר לטלטלו אפילו שלא לצורך גופו ומקומו אלא לצורך הכלי עצמו שחושש עליו שלא ישבר או שלא יגנב משםקנז ומטלטלו משם להצניעו או שמטלטלו מחמה לצלקנח שחושש שלא יתבקע בחמהקנט.
אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטל שום כלי אע"פ שמלאכתו להיתרקס לפי שבימי נחמיה בן חכליה שהיו העם מזלזלים באיסורי שבתקסא כמ"שקסב בימים ההם ראיתי ביהודה דורכי[ם] גתות בשבת ומביאים הערימות וגו' עשו חכמים סיג וגדרקסג לאיסור הוצאהקסד וגזרו על כל הכלים אע"פ שמלאכתם להיתר שלא לטלטלם כלל אפילו לצורך תשמישן המיוחד להם חוץ מן כוסות וקערות וסכין וכיוצא בהםקסה מהכלים הצריכים ביותרקסו לסעודת השבת.
ואח"כ כשראו חכמים שחזרו העם להזהר קצת באיסורי שבת חזרו והתירו לטלטל כל כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו או לצורך מקומו.
ואח"כ כשראו שחזרו העם להזהר יותר חזרו והתירו לטלטל כל כלי שמלאכתו להיתר אפילו לצורך הכלי עצמוקסז אבל לטלטל שלא לצורך כלל עדיין לא נמנו עליו חכמים להתירו ונשאר עומד באיסורו שנאסר בגזרת חכמים שבימי נחמיה בן חכליהקסח:
הערות
- קנד. משנה וגמרא קכד, א. טור ושו"ע ס"ד.
- קנה. ראה רש"י קכב, ב ד"ה קורנס של אגוזים. רמב"ם פכ"ה ה"א.
- קנו. רמב"ם שם. וראה להלן - גם סכין וכיו"ב.
- קנז. טור ושו"ע שם.
- קנח. גמרא קכד, א.
- קנט. רש"י קכג, ב ד"ה מחמה לצל. רמב"ם שם ה"ד.
- קס. מ"מ שם ה"ג, לדעת הרמב"ם והרשב"א מג, ב ד"ה כבר. שו"ע שם.
- קסא. גמרא קכג, ב ורש"י ד"ה ג' כלים. ר"ן שם (מח, א) ד"ה ואיכא.
- קסב. נחמיה יג, טו. גמרא שם.
- קסג. רש"י שם.
- קסד. רש"י ביצה יב, א. לז, א ד"ה אטו. ראב"ד פי"ב הי"ב. וראה גם לעיל ס"א.
- קסה. ראה תוס' קכג, ב ד"ה מקצוע. רז"ה (מז, א) בסופו.
- קסו. ראה רש"י קכג, ב ד"ה וסכין קטן. ר"ן שם (מח, א) שם.
- קסז. שם וכרבא. ר"ן שם.
- קסח. שלטי הגבורים שם (מח, א) אות א, בדעת הר"ן.
רש"י על נחמיה י״ג:ט״ו - הטקסט מספריא
הָעֲרֵמוֹת. אֲלֻמּוֹת שֶׁל תְּבוּאָה:
וָאָעִיד. הֵעִידוֹתִי בָּהֶם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת:
בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד. בְּיוֹם שֶׁהָיוּ מוֹכְרִים מָזוֹן וְצַיִד, צַיִד כְּמוֹ ״וַיִּתֵּן לָהֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ״ (בראשית מה:כא):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

