ב
ב כל המלאכות כולן אינן אסורין בשבת מן התורה אלא לעשותן בשבת כדרכן שעושה אותן בחול אבל אם עושה אותן בשינוי מדרך החול שאין דרך בחול לעולם לעשותן כן מלאכה זו פטור מן התורהכו אבל אסור לעשות כן מדברי סופריםכז שמא יבא לעשותה כדרכה בחולכח כיצד כגון שהוציא חפץ לאחר ידו או ברגליו או בפיוכט או בין אצילי ידיול או במנעלולא וכל כיוצא בזה שאינן דרך להוציא כן בחול הרי זה פטור אבל אסור ואוכלין שהוציאן בפיו חייבלב שזה ג"כ דרך הוצאתן בחוללג.
וכל דבר אינו חייב עליו אלא אם כן הוציאו דרך משוי אבל אם הוציאן דרך מלבוש שלבשו והוציאו או אפילו לא לבשו אלא תלאו במלבושיו לתכשיט או שתלאו באחד מאיבריו לתכשיט אע"פ שדרך להוציאו כן בחול פטור מן התורהלד ויש מהם דברים שמותרים אפילו מדברי סופרים ויש מהם דברים שאסורים מדברי סופרים לאשה ולא לאיש והם כל תכשיט שאפשר לה לשלפה ממנה להראות נויה לחברתה כדרך הנשיםלה ויש דברים שאסורים אף לאיש והם כל תכשיט שהוא רפוי עליו שאפשר לו בקל ליפול מעליו מאליולו וכמו שיתבאר:
הערות
- כו. רב כהנא עד, ב (ראה רש"י שם ד"ה חכמה יתירה). משנה צב, א (כדלקמן). צד, ב כחכמים (ראה רש"י שם ד"ה מחלוקת ביד). וראה חלקת מחוקק אבן העזר סי' קכג סק"ה. בית שמואל שם סק"ד. וראה גם לעיל סי' לב ס"ז. וראה עוד לקמן סי' שטז ס"ז.
- כז. משנה צב, א (פטור). צד, ב (משום שבות). וראה גם לקמן סי' שמ ס"א.
- כח. ראה תוס' סב, א ד"ה וכל.
- כט. משנה שם דף צב ע"א . רמב"ם פי"ב הי"ג.
- ל. ראה רש"י ותוס' שם ד"ה מרפקו. מ"מ שם.
- לא. משנה שם. רמב"ם שם.
- לב. רבי מאיר משנה כריתות פ"ג (יג, סוע"ב). שבת קב, סוע"א.
- לג. תוס' בשבת דף יא ע"ב ד"ה ואם. צב, א ד"ה המוציא. ועי' בגמ' דף קב ע"א. וי"ל ודו"ק. וראה קובץ יגדי"ת (נ.י.) חוב' יב ע' לט.
- לד. מוכח מכל המשניות פ"ו דשבת . וראה גם לבוש ס"ז.
- לה. רמב"ם פי"ט ה"ה. טור ושו"ע ס"ז. וכדלקמן ס"ה ואילך.
- לו. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וכדלקמן סוף סכ"א וש"נ.
משנה כריתות ג׳ - הטקסט מספריא
אמרו לו אכלת חלב מביא חטאת. עד אומר אכל ועד אומר לא אכל. אשה אומרת אכל. ואשה אומרת לא אכל. מביא אשם תלוי. עד אומר אכל. והוא אומר לא אכלתי. פטור. שנים אומרים אכל. והוא אומר לא אכלתי. רבי מאיר מחייב. אמר רבי מאיר אם הביאוהו שנים למיתה חמורה לא יביאוהו לקרבן הקל. אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי:
אכל חלב וחלב בהעלם אחד. אינו חייב אלא חטאת אחת. אכל חלב ודם ונותר ופיגול בהעלם אחד. חייב על כל אחד ואחד. זה חומר במינין הרבה ממין אחד. וחומר במין אחד ממינין הרבה. שאם אכל כחצי זית. וחזר ואכל כחצי זית ממין אחד. חייב. משני מינין פטור:
וכמה ישהה האוכלן. כאילו אכלן קליות. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים עד שישהה מתחלה ועד סוף כדי אכילת פרס. אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין. שתה רביעית יין. ונכנס למקדש. ושהה כדי אכילת פרס. רבי אליעזר אומר אם הפסיק בה. או שנתן לתוכו מים כל שהוא. פטור:
יש אוכל אכילה אחת. וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד. טמא שאכל את החלב והיה נותר. מן מוקדשים. וביום הכפורים. רבי מאיר אומר אם היתה שבת. והוציאו בפיו חייב. אמרו לו אינו מן השם:
יש בא ביאה אחת. וחייב עליה שש חטאות. הבא על בתו. חייב עליה משום בתו. ואחותו. ואשת אחיו. ואשת אחי אביו. ואשת איש. ונדה. והבא על בת בתו. חייב עליה משום בת בתו. וכלתו. ואחות אשתו. ואשת אחיו. ואשת אחי אביו. ואשת איש ונדה. רבי יוסי אומר. אם עבר הזקן ונשאה. חייב עליה משום אשת אב. וכן הבא על בת אשתו. ועל בת בת אשתו:
הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו. וכלתו. ואחות אשתו ואשת אחיו. ואשת אחי אביו. ואשת איש. ונדה. וכן הבא על אם חמותו. ועל אם חמיו. רבי יוחנן בן נורי אומר. הבא על חמותו. חייב עליה משום חמותו. ואם חמותו. ואם חמיו. אמרו לו שלשתן שם אחד הן:
אמר רבי עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באטלס של אמאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל הבא על אחותו. ועל אחות אביו. ועל אחות אמו. בהעלם אחד. מהו. חייב אחת על כולן. או אחת על כל אחת ואחת. ואמרו לי לא שמענו. אבל שמענו הבא על חמש נשיו נדות. בהעלם אחד. שהוא חייב על כל אחת ואחת. ורואין אנו שהדברים קל וחומר:
ועוד שאלן רבי עקיבא אבר המדולדל בבהמה מהו. אמרו לו לא שמענו אבל שמענו באבר המדולדל באדם שהוא טהור. שכך היו מוכי שחין בירושלים עושין. הולך לו ערב פסח אצל הרופא. וחותכו עד שהוא מניח בו כשעורה. ותוחבו בסירה. והוא נמשך ממנו. והלה עושה פסחו. והרופא עושה פסחו ורואין אנו שהדברים קל וחומר:
ועוד שאלן רבי עקיבא השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד. מהו. חייב אחת על כולם. או אחת על כל אחת ואחת. אמרו לו לא שמענו. אמר רבי יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויים בהעלם אחד. שהוא חייב על כל אחד ואחד. משום מעילה. ורואה אני שהדברים קל וחומר. אמר רבי שמעון לא כך שאלן רבי עקיבא. אלא באוכל נותר מחמשה זבחים. בהעלם אחד. מהו. חייב אחת על כולן. או אחת על כל אחת ואחת. אמרו לו לא שמענו. אמר רבי יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויים. בהעלם אחד. שהוא חייב על כל אחת ואחת. משום מעילה. ורואה אני שהדברים קל וחומר. אמר רבי עקיבא אם הלכה נקבל. ואם לדין יש תשובה. אמר לו השב. אמר לו. לא אם אמרת ממעילה. שעשה בה את המאכיל כאוכל. ואת המהנה כנהנה. צירף המעילה לזמן מרובה. תאמר בנותר. שאין בו אחד מכל אלו:
אמר רבי עקיבא. שאלתי את רבי אליעזר העושה מלאכות הרבה. בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בהעלם אחת. מה הוא. חייב אחת על כולן. או אחת על כל אחת ואחת. אמר לי חייב על כל אחת ואחת. מקל וחומר. ומה אם הנדה שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה. חייב על כל אחת ואחת. שבת שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה. אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת. אמרתי לו. לא. אם אמרת בנדה שיש בה שתי אזהרות. שהוא מוזהר על הנדה. והנדה מוזהרת עליו. תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת. אמר לי הבא על הקטנות יוכיח שאין בהם אלא אזהרה אחת. וחייב על כל אחת ואחת. אמרתי לו. לא. אם אמרת בבא על הקטנות. שאף על פי שאין בהן עכשיו. יש בהן לאחר זמן. תאמר בשבת שאין בה לא עכשיו ולא לאחר זמן. אמר לי הבא על הבהמה יוכיח. אמרתי לו בהמה כשבת:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.