ד
ד והכל מודים בפסיק רישיה ולא ימותמג שחייב עליו מן התורה לפעמים וכיצד מצינו זה והלא כשאינו מתכוין למלאכה בוודאי אין צריך לגופה כללמד מצינו בכגון שהדבר ידוע שנוח לו במלאכה שנעשית בלא כוונתו וחפץ הוא בה אע"פ שלא נתכוין להמה והרי היא צריכה לו עכשיו שכבר נעשית מאליה בלא כוונתו כיצד כגון נקב שבחבית שמוציאין בו היין שפקוק בנעורת של פשתן שהנעורת בלועה מיין הרבה וכשמוציאה וחוזר ופוקק בה ומהדקה בחוזק אי אפשר שלא יסחוט יין ממנה ואע"פ שאינו מתכוין אלא לסתום הנקב הרי זה פסיק רישיהמו ואם יש כלי תחת פקיקת הנעורת שהיין הנסחט ממנה נוטף לתוכו הרי זה חייב על פקיקה זו שהדבר ידוע שנוח לו ביין הנסחט מהנעורת לתוך הכלי שיוכל ליהנות ממנו כשיהיה בכלימז אבל כשיהיה בלוע בנעורת אין לו בה הנאה של כלום והרי זו מלאכה הצריכה לגופה אע"פ שלא נתכוין לה וכן כל כיוצא בזהמח:
הערות
- מג. אביי ורבא עה, א. וכדלקמן סי' שלז ס"א וש"נ.
- מד. ראה תוס' עה, א ד"ה טפי. סוכה לג, ב ד"ה מודה. וראה גם כסף משנה פ"א ה"ז בשם הר"א בן הרמב"ם. הובא מ"א סק"א. וראה חידושי צ"צ מט, ד.
- מה. ראה תוס' יומא לה, רע"א.
- מו. ראה שבת קיא, סוע"א ורע"ב ורש"י שם ד"ה האי וד"ה אסור. וראה גם לקמן סי' שכ סכ"ד.
- מז. ראה ס' התרומה סי' רמד. מרדכי רמז תכח.
- מח. ראה גם לקמן סי' שב סכ"א (במוסגר).
יומא ל״ה א - הטקסט מספריא
גְּמָ׳ מַאי ״פַּרְוָה״? אָמַר רַב יוֹסֵף: פַּרְוָה אַמְגּוּשָׁא.
פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ. מַאי שְׁנָא שֶׁל בּוּץ? אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי בוּץ.
בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ פִּלּוּסִין שֶׁל שְׁמוֹנָה עָשָׂר וְכוּ׳. וְתַנָּא מִנְיָינָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דִּבְצִיר מֵהָנֵי לָא נֶעְבֵּיד. הָא אִי בָּצֵיר מֵהָנֵי וְטָפֵי אַהֲנִי — לֵית לַן בַּהּ.
דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת דְּשַׁחַר עֲדִיפִי, מְנָא לַן? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילָּאֵי: אָמַר קְרָא: ״בַּד״ ״בַּד״ ״בַּד״ ״בַּד״, מוּבְחָר בַּבַּד.
GEMARA: What is the meaning of the name Parva? Rav Yosef said: Parva is the name of a Persian sorcerer, whose name is associated with the chamber due to a particular incident.
§ It was stated in the mishna: They spread there a sheet of fine linen. The Gemara asks: What is different that the sheet that they spread was made of fine linen? Rav Kahana said: It was so that the High Priest will be aware and remember that the service of the day is performed in fine linen.
§ The mishna continues: In the morning, he would wear garments worth eighteen maneh, and in the afternoon he would wear garments worth twelve maneh. In total, the clothes were worth thirty maneh. The Gemara expresses surprise at the total in the mishna: Does the tanna come to tell us the tally that eighteen and twelve equal thirty? The Gemara answers: This comes to teach us that one may not fashion garments worth less than the total of these morning and afternoon garments. The Gemara elaborates: If one decreases the value of these morning garments, and raises the value of those afternoon garments, we have no problem with it. One can distribute the total of thirty maneh between the two sets of garments in any manner that he chooses.
The Gemara comments: However, everyone, both Rabbi Meir and the Rabbis, agrees that the clothes of the morning are superior and must be more valuable than those of the afternoon. From where do we derive this? Rav Huna, son of Rav Ilai, said that with regard to the linen garments donned by the High Priest in the morning, the verse states: “He shall be dressed in a sacred linen tunic, and with linen trousers next to his flesh, and he shall be girded with a linen belt, and he shall wear a linen mitre” (Leviticus 16:4). From the fact that the verse repeats the term linen four times it is derived that the choicest linen should be used for this purpose.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 38 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעח שיכול לכבות הנר בשביל החולה סוכה לג, ב · יומא לה, רע"א
- לקוטי שיחות כרך ב חג הסוכות שיחה א סוכה לג, ב
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו סוכה לג, א
- לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א סוכה לג, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ב סוכה לג, א
- לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ג סוכה לג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כד חג הסוכות שיחה א סוכה לג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג סוכה לג, סע"ב
- תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות סוכה לג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשט"ז סוכה לג, ב
- תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב סוכה לג, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו סוכה לג, ב
- תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז סוכה לג, ב
- שו"ת יורה דעה סימן קכט סוכה דף ל"ג ע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלו אם מותר לילך על גבי העשבים וכן באילן שם לג, ב
- תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח סוכה לג, ב
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב סוכה לג, ב
- תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג סוכה לג, ב
- אגרות קודש כרך א פה יומא לה, ב
- אגרות קודש כרך יד ה'ס יומא לה, ב
- אגרות קודש כרך יז ו'תקב יומא לה, ב
- לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הקיץ יומא לה, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה ב יומא לה, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה א יומא לה, ב
- לקוטי שיחות כרך ב חג השבועות שיחה א יומא לה, ב
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג יומא לה, ב
- לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג יומא לה, ב
- לקוטי שיחות כרך כו פקודי שיחה ב יומא לה, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י יומא לה, ב
- תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א יומא לה, סע"ב
- תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א יומא לה, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א יומא לה, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד יומא לה, ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז יומא לה, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ג מאותו ספר יומא לה , ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א) מאותו ספר יומא לה, ב
- שיעורי הלכה למעשה הלכות ברכת הנהנין יומא לה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג יומא לה, ב

