ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות ברכת המזוןקצו מי שאכל דבר איסור אם מצטרף לזימון ובו ז' סעיפים:
ב
ב אם גזל או גנב לחם אפוי אע"פ שכבר נתייאשו הבעלים אינו מברך עליו בתחלה לפי שאם היו הבעלים באים לתבעו ממנו היה חייב להחזירו להם ולא היה יכול לפטור את עצמו בדמיםטז נמצא שאכילתו היא בעבירה וברכתו ניאוץ אבל מברך אחריו ברכת המזון שכשכבר אכלו הוא שלו ודמים הוא חייב לו ואף שאכל באיסור כיון שאחר האכילה יכול לפטור את עצמו בדמים שיהא מה שאכל שלו אין ברכתו אז ניאוץיז:
הערות
- טז. כדלקמן הל' גזילה וגניבה ס"ו וש"נ.
- יז. ר' יונה בירושלמי שם. רבינו מנוח הל' ברכות פ"א הי"ט. ב"ח ד"ה ומ"ש בשם הרמב"ם, ובשו"ת ב"ח החדשות סי' א. עולת תמיד ס"ק א. והסכים עמהם ה מ"א ריש הסימן לדינא, מטעם ספק ברכת המזון מדאורייתא לחומרא.
משנה תורה, הלכות ברכות א׳:י״ט - הטקסט מספריא
כל האוכל דבר האסור בין בזדון בין בשגגה אינו מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף כיצד הרי שאכל טבל של דבריהם או שאכל מעשר ראשון שלא נטלו תרומותיו או מעשר שני והקדש שלא נפדו כהלכתן אינו מברך ואין צריך לומר אם אכל נבלות וטרפות או שתה יין נסך וכיוצא בו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.