יב
יב צריך לישב בשעה שמברך בין אם היה מהלך בביתו כשאכל בין שאכלו מעומד או (מיסב) כשמגיע לברך צריך לישבצב כדי שיוכל לכוין יותרצג ולא יהא מיסב שהוא דרך גאוה אלא ישב באימהצד ולא המברך בלבד אלא כל המסובין לא ישבו בקלות ראש אלא באימהצה אך אם לא עשו כן אפילו בירך מהלך בדיעבד יצאצו.
וכל זה בביתו אבל המהלך בדרך ואוכל דרך הילוכו א"צ לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו אם ישב מפני שיקשה בעיניו איחור דרכו ולא יוכל לכוין יפהצז:
הערות
- צב. ברכות נא , ב. טור ושו"ע ס"ט.
- צג. טור ושו"ע שם. ועי' לעיל סי' סג ס"ג.
- צד. טור ושו"ע שם.
- צה. רמ"א שם.
- צו. רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"א. מרדכי ברכות רמז קפד. רמ"א שם.
- צז. רא"ש שם פ"ז סל"ו. טור ושו"ע סי"א. וראה עד"ז גם לעיל סי' צד ס"ה לענין תפלה.
משנה תורה, הלכות ברכות ד׳:א׳ - הטקסט מספריא
כל המברך ברכת המזון או ברכה אחת מעין שלש צריך לברך אותה במקום שאכל אכל כשהוא מהלך יושב במקום שפסק ויברך אכל כשהוא עומד יושב במקומו ויברך שכח לברך ברכת המזון ונזכר קודם שיתעכל המזון שבמעיו מברך במקום שנזכר ואם היה מזיד חוזר למקומו ומברך ואם בירך במקום שנזכר יצא ידי חובתו וכן אם בירך כשהוא עומד או כשהוא מהלך יצא ידי חובתו ולכתחלה לא יברך ברכת המזון ולא ברכה שמעין שלש אלא כשהוא יושב ובמקום שאכל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.