ג
ג אם לאח נשאר לו לחם על השולחן לא יביא פת שלימה ויתננה על השולחן מפני שנראה כעורך שולחן לעבודה זרה כמו שאמר הכתובט העורכים לגד שולחן וגו'י אבל אם היתה שלימה מונחת כבר על השולחן כמו שבשבת בוצעים על לחם משנה טוב שלא להסירה עד אחר ברכת המזוןיא:
הערות
- ח. ראה מ"מ וציונים דהיינו אפילו אם לא נשאר כו'.
- ט. ישעיה סה, יא.
- י. סנהדרין שם ורש"י שם ד"ה דאיכא. שו"ע ס"ב. וביו"ד סי' קעח ס"ג.
- יא. זהר ח"ב פז, ב. שם קנז, ב. הובא ב מ"א סק"ב. וראה ט"ז סק"א. ש"ך יו"ד שם ס"ק ה.
רש"י על ישעיהו ס״ה:י״א - הטקסט מספריא
עֹזְבֵי ה׳. רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּמֵתוּ בְּרִשְׁעָם:
הָעֹרְכִים לַגַּד. שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה הָעֲשׂוּיָה עַל שֵׁם הַמַּזָּל, וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה יֵשׁ (שבת סז ב): ״גָּד גַּדִּי וְסִינוּק לָא״:
לַמְנִי. לְמִנְיַן חֶשְׁבּוֹן הַכּוֹמְרִים הָיוּ מְמַלְאִים אֲגָנוֹת מֶזֶג יַיִן:
מִמְסָךְ. יַיִן מָזוּג בְּמַיִם כְּמִשְׁפָּטוֹ, כְּמוֹ ״לַחְקֹר מִמְסָךְ״ (משלי כג:ל), ״מָסְכָה יֵינָהּ״ (משלי ט:ב). וְיֵשׁ פּוֹתְרִים לַמְנִי לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמִּנִּיתֶם עֲלֵיכֶם, אֲבָל וּמָנִיתִי אֶתְכֶם שֶׁלֹּא נָקוּד וּמִנִּיתִי דָּגֵשׁ, יוֹרֶה שֶׁהוּא לְשׁוֹן ׳מִנְיָן׳:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.