ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסז מקום וזמן הבציעה ומי הוא הבוצע ובו כ"ג סעיפים:

ה

חיפוש חדש

ה כל הברכות כולן מברכים אותן בלשון עבר ולא בלשון הוה^נז שהרי כבר הוציא מן הארץ לחם זה שהוא בא ליהנות ממנו^נח וכבר ברא פרי זה או מזון זה ומה שמברכין בורא ולא שברא^נט הוא מפני שבורא הוא משמע ג"כ לשון עבר^ס כמ"ש^סא בורא השמים לכן מברכין בלשון הפסוק^סב וכן המוציא משמע ג"כ לשון עבר^סג כמ"ש^סד המוציא לך מים מצור החלמיש.

ואע"פ שיש מקום לטעות ולומר שהמוציא אינו מורה לשון עבר^סה כמ"ש^סו המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ועדיין לא הוציאם אז^סז ואף שיש לומר שכוונת הכתוב שכשתצאו אעשה לכם שתדעו כי אני ה' אלהיכם הוא המוציא אתכם ולשון עבר הוא^סח מכל מקום היה ראוי יותר לומר מוציא לחם שהוא לשון מבורר על העבר^סט כמ"ש^ע אל מוציאם ממצרים וכשנאמרה פרשת בלעם כבר יצאו^עא אעפ"כ מברכין המוציא^עב כדי שלא לערב האותיות שהם מ"ם של העולם ומ"ם של מוציא^עג שאם לא יתנו ריוח ביניהם תבלע אחת מהן^עד.

ומה שאומרים לחם מן אע"פ שיש ערבוב אותיות הוא מפני שהוא לשון הפסוק^עה מצמיח חציר לבהמה וגו' להוציא לחם מן הארץ^עו שכל הברכות והתפלות תפשו לשון הכתוב בכל מה דאפשר וצריך ליזהר ליתן ריוח בין לחם ובין מן^עז וכן בין שאר ב' אותיות ששוות בברכות^עח:

הערות

נז. ברכות לח , א. מ"א סק"ח. וראה גם לקמן סי' רד סי"ח.
נח. רש"י שם ד"ה דאפיק.
נט. כדעת בית שמאי רפ"ח דברכות גבי ברכת האש.
ס. ברכות נב , ב. ראה גם לקמן סי' רד סי"ח. לעיל סי' סו סי"ב.
סא. ישעי' מב, ה.
סב. תוס' ברכות שם ד"ה בברא. מ"א שם.
סג. ברכות לח , א.
סד. דברים ח, טו.
סה. כר' נחמי' בברכות שם.
סו. שמות ו, ז.
סז. רש"י שם ד"ה ורבי.
סח. כדעת רבנן שם.
סט. כדעת רבא שם, גם לדעת רבנן.
ע. במדבר כג, כב.
עא. רש"י שם ד"ה דכתיב.
עב. ברכות לח, ב. רמב"ם הל' ברכות פ"ג ה"ב. טור ושו"ע ס"ב.
עג. ירושלמי ברכות רפ"ו הובא ב תוס' שם לח, ב ד"ה והלכתא.
עד. לבוש ס"ב.
עה. תהלים קד, יד.
עו. שם בתוס' .
עז. טור ושו"ע ס"ב ע"פ ה ירושלמי שם.
עח. ראה גם לעיל סי' סא סי"ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.