ה
ה כל הברכות כולן מברכים אותן בלשון עבר ולא בלשון הוהנז שהרי כבר הוציא מן הארץ לחם זה שהוא בא ליהנות ממנונח וכבר ברא פרי זה או מזון זה ומה שמברכין בורא ולא שבראנט הוא מפני שבורא הוא משמע ג"כ לשון עברס כמ"שסא בורא השמים לכן מברכין בלשון הפסוקסב וכן המוציא משמע ג"כ לשון עברסג כמ"שסד המוציא לך מים מצור החלמיש.
ואע"פ שיש מקום לטעות ולומר שהמוציא אינו מורה לשון עברסה כמ"שסו המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ועדיין לא הוציאם אזסז ואף שיש לומר שכוונת הכתוב שכשתצאו אעשה לכם שתדעו כי אני ה' אלהיכם הוא המוציא אתכם ולשון עבר הואסח מכל מקום היה ראוי יותר לומר מוציא לחם שהוא לשון מבורר על העברסט כמ"שע אל מוציאם ממצרים וכשנאמרה פרשת בלעם כבר יצאועא אעפ"כ מברכין המוציאעב כדי שלא לערב האותיות שהם מ"ם של העולם ומ"ם של מוציאעג שאם לא יתנו ריוח ביניהם תבלע אחת מהןעד.
ומה שאומרים לחם מן אע"פ שיש ערבוב אותיות הוא מפני שהוא לשון הפסוקעה מצמיח חציר לבהמה וגו' להוציא לחם מן הארץעו שכל הברכות והתפלות תפשו לשון הכתוב בכל מה דאפשר וצריך ליזהר ליתן ריוח בין לחם ובין מןעז וכן בין שאר ב' אותיות ששוות בברכותעח:
הערות
- נז. ברכות לח , א. מ"א סק"ח. וראה גם לקמן סי' רד סי"ח.
- נח. רש"י שם ד"ה דאפיק.
- נט. כדעת בית שמאי רפ"ח דברכות גבי ברכת האש.
- ס. ברכות נב , ב. ראה גם לקמן סי' רד סי"ח. לעיל סי' סו סי"ב.
- סא. ישעי' מב, ה.
- סב. תוס' ברכות שם ד"ה בברא. מ"א שם.
- סג. ברכות לח , א.
- סד. דברים ח, טו.
- סה. כר' נחמי' בברכות שם.
- סו. שמות ו, ז.
- סז. רש"י שם ד"ה ורבי.
- סח. כדעת רבנן שם.
- סט. כדעת רבא שם, גם לדעת רבנן.
- ע. במדבר כג, כב.
- עא. רש"י שם ד"ה דכתיב.
- עב. ברכות לח, ב. רמב"ם הל' ברכות פ"ג ה"ב. טור ושו"ע ס"ב.
- עג. ירושלמי ברכות רפ"ו הובא ב תוס' שם לח, ב ד"ה והלכתא.
- עד. לבוש ס"ב.
- עה. תהלים קד, יד.
- עו. שם בתוס' .
- עז. טור ושו"ע ס"ב ע"פ ה ירושלמי שם.
- עח. ראה גם לעיל סי' סא סי"ט.
הטקסט של רש"י על שמות ו ז אינו זמין בספריא.
רש"י על במדבר כ״ג:כ״ב - הטקסט מספריא
אל מוציאם ממצרים. אַתָּה אָמַרְתָּ "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם", לֹא יָצָא מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא הָאֱלֹהִים הוֹצִיאָם:
כתועפת ראם לו. כְּתֹקֶף רוּם וְגֹבַהּ שֶׁלּוֹ, וְכֵן "וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת" (איוב כ"ב) לְשׁוֹן מָעוֹז הֵמָּה, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן "וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א') — הַמְעוֹפֵף בְּרוּם וְגֹבַהּ, תֹקֶף רַב הוּא זֶה, וְתוֹעֲפֹת רְאֵם — עֲפִיפַת גֹּבַהּ; דָּ"אַ, תּוֹעֲפוֹת רְאֵם — תֹּקֶף רְאֵמִים, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵלּוּ הַשֵּׁדִים (עי' גיטין ס"ח):
אל מוציאם ממצרים GOD BROUGHT THEM OUT FROM EGYPT — You said, (Numbers 22:5) “Behold, there is a people come out from Egypt” — it did not come out of its own account, but God brought it out (Midrash Tanchuma, Balak 14).
כתועפת ראם לו means [GOD BROUGHT THEM OUT OF EGYPT] IN ACCORDANCE WITH THE STRENGTH BEFITTING HIS SUBLIMITY (רום) and loftiness. Similar is (Job 22:25) “and silver of strength (תועפות)" — they (the word תועפות here and in the verse quoted) are both expressions signifying strength. — And I say that really it has the same meaning as the verb in (Genesis 1:20) ועוף יעופף which signifies: a bird that raises itself into the heights and lofty spheres — and this is evidence of great strength. Accordingly ותועפות ראם really signifies “a flight in the heights”. — Another explanation of תועפות ראם is: “the strength of Reemim” and our Rabbis said that this refers to “the demons’” (their strength is subject to Him) (cf. Gittin 68b).
משנה תורה, הלכות ברכות ג׳:ב׳ - הטקסט מספריא
האוכל פת חייב לברך לפניה ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ ולאחריה ארבע ברכות אכל דגן שלוק כמו שהוא מברך לפניו בורא פרי האדמה ולאחריו בורא נפשות רבות אכל קמח מברך לפניו שהכל ולאחריו בורא נפשות רבות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

