א
קסג דין מי שאין לו מים והמאכיל לאחרים ובו ב' סעיפים:
א אסור לאכול בלא נטילה אפילו אם רוצה לכרוך ידיו במפהא או אוכל בכףב שאינו נוגע בפת גזירה שמא יגעג.
ואפילו המהלך בדרךד והגיע עת האוכלה ולא מצא מים אם יודע שיש לפניו מים ברחוק ד' מיליןו צריך להמתין עד שיגיע לשם ואם יש מים לאחריו בפחות ממיל צריך לחזור לשםז אע"פ שנחוץ לדרכו.
אבל אם יש ברחוק מיל לאחריו ויותר מד' מילין לפניו יכרוך ידיו במפה ויאכל פתוח או דבר שטיבולו במשקהט או אוכל ע"י כףי וכן אם הוא ספק אם ימצא מים בתוך ד' מיליןיא.
ושומר גינה או פרדס דינו כלאחריו לפי שאי אפשר לו לעזוב שמירתו כל כך עד שילך מיל ויחזוריב אבל היושב בביתו צריך לילך ד' מילין אם יודע שימצא מיםיג:
הערות
- א. חולין קז , ב. לפירוש רבינו יונה ספ"ח דברכות ד"ה מהו לאכול ורא"ש חולין פ"ח סוף סי"ח. טור ושו"ע ס"א. ולעיל סי' קנט סי"ז הובאה גם דעת המתירים, וש"נ. ובסדר נט"י לסעודה סכ"ב סמך על דעה זו, להקל בשעת הדחק בטיבולו במשקה ע"י מפה לכרוך על ב' ידיו (ולא על ידי כף).
- ב. רמב"ם הל' ברכות פ"ו הי"ח. טור . הרב רבינו יונה שם ד"ה אוכל. וראה לעיל סי' קנח ס"ג לענין דבר שטיבולו במשקה.
- ג. גמ' שם. דרכי משה.
- ד. ואם הוא במדבר או במקום סכנה פטור מנט"י, כדלעיל סי' קנח סי"ד.
- ה. ראה מ"מ וציונים.
- ו. ראה לקמן סי' קפד ס"ג דהיינו שעה וחומש, וש"נ.
- ז. ומיל אינו חוזר. חולין קכג, א. וכ"ה לעיל סי' צ סי"ז (לענין תפלה בצבור). ועי' לעיל סי' צב ס"ד (לענין נט"י קודם התפלה).
- ח. ערוך ערך גבל הא'. רבינו חננאל פסחים מו, א ד"ה והני מילי. ושו"ע ס"א. ובסדר נט"י לסעודה סכ"ב: ויש חולקין והמחמיר תבוא עליו ברכה. ואפשר שע"ז קאי מה שצויין כאן על הגליון: מרדכי ברכות פ"ח סי' קצה, בשם התשב"ץ (סי' רעו). והגהות מיימוניות הל' ברכות דפוס קושטא הי"ז. ים של שלמה חולין פ"ח סי' כב ובשו"ת סי' צד (שלא התירו בזה אלא כשנטל שחרית והתנה, דלקמן סי' קסד ס"א). וראה העו"ב תתז ע' 58.
- ט. כדלעיל סי' קנח ס"ג. וכבר צויין לעיל שבסדר נט"י לסעודה סכ"ב הקיל בזה בשעת הדחק (אפילו יש מים תוך ד' מילין).
- י. רמ"א ס"א. ובסדר נט"י לסעודה שם (אף לדעת המתירים) לא התיר אלא על ידי מפה על שתי ידיו (ולא ע"י כף).
- יא. מ"א ס"ק א.
- יב. ירושלמי ברכות פ"ח ה"ב. מ"א שם.
- יג. דרכי משה . מ"א שם. ועי' לעיל סי' צ סי"ז, שהדר בישוב חייב לילך עד מיל.
משנה תורה, הלכות ברכות ו׳:י״ח - הטקסט מספריא
לט אדם את ידיו במפה ואוכל בהן פת או דבר שטיבולו במשקה אע"פ שלא נטל ידיו המאכיל לאחרים אינו צריך נטילת ידים והאוכל צריך נטילת ידים אף על פי שאחר נותן לתוך פיו ואינו נוגע במאכל והוא הדין לאוכל במגריפה שצריך נטילת ידים.
תלמוד ירושלמי ברכות ח׳:ב׳ - הטקסט מספריא
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נוֹטְלִין לְיָדַיִם וְאַחַר כַּךְ מוֹזְגִּין אֶת הַכּוֹס. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹזְגִּין הַכּוֹס תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ נוֹטְלִין לְיָדַיִם.
הלכה: מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי שֶׁלֹּא יִטָּמֵאוּ מַשְׁקִין שֶׁבַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס מִיָּדָיו וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֵֶת הַכּוֹס.
מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל לְעוֹלָם אֲחוֹרֵי הַכּוֹס טְמֵאִין. דָּבָר אַחֵר אֵין נְטִילַת יָדַיִם אֶלָּא סָמוּךְ לִבְרָכָה.
רִבִּי בִּיבָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְיָא דְּבֵית שַׁמַּאי כְּרִבִּי יוֹסֵי וּדְבֵית הִלֵּל כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְיָדַיִם טְמֵאוֹת וּטְהוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה לֹא אֲמָרָן אֶלָּא לְיָדַיִם טְהוֹרוֹת בִּלְבָד.
רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שַׁבָּתַי וְרִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְחַלָּה וְלִנְטִילַת יָדַיִם אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבַע [מִיל]. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא הֲדָא דַאֲמַר לְפָנָיו אֲבָל לַאֲחָרָיו אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.
שׁוֹמְרֵי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּיסִים מַה אַתְּ עֲבַד לָהוֹן כְּלִפְנֵיהֶן כִּלְאַחֲרֵיהֶן. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרוּמָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת אֶת עַצְמָהּ אֲבָל לֹא הָאִישׁ. וַהֲדָא אִשֶָּׁה לֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת הִיא יוֹשֶׁבֶת וְאַתְּ אֲמַר אֵין מַטְרִיחִין עָלֶיהָ. וְכַאן אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.
תַּנִּי מַיִם שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן רְשׁוּת וְשֶׁל אַחַר הַמָּזוֹן חוֹבָה. אֶלָּא שֶׁבְּרִאשוֹנִים נוֹטֵל וּמַפְסִיק. וּבַשְּׁנִיִיִּם נוֹטֵל וְאֵינוֹ מַפְסִיק. מַה הוּא נוֹטֵל וּמַפְסִיק. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר בְּעִי נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה וְאַתְּ אָמַרְתָּ רְשׁוּת.
אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱכַל בְּשַׂר חֲזִיר. עַל הַשְּׁנִיִּים יָצְאָה אִשָּׁה מִבֵּיתָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנֶּהֶרְגּוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה נְפָשׁוֹת.
שְׁמוּאֵל סְלַק לְגַבֵּי רַב. חָמָא יָתֵיהּ אֲכַל [בְּחָתָה יָדֵיהּ]. אֲמַר לֵיהּ מַהוּ כֵן. אֲמַר לֵיהּ אִיסְתְּנֵיס אֲנִי. רִבִּי זְעִירָא כַּד סְלִיק לְהָכָא חָמָא כֹּהֲנָיָא אָכְלִין [בְּחָתָה יָדֵיהּ]. אֲמַר לְהוֹן הָא אֲזֵילָא הַהִיא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי בַּר בַּר כַּהָנָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל נְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין אִין נְטִילַת יָדַיִם לִתְרוּמָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לִתְרוּמָה וּלְחוּלִין.
רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא וְרִבִּי יוֹנָה וְרַב חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב נְטִילַת יָדַיִם לִתְרוּמָה עַד הַפֶּרֶק. וּלְחוּלִין עַד קִישְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. מַיישָׁא בַּר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מָן דַּהֲוָא אֲכַל עִם סַבִּי וְלָא מַשְׁטַּף יָדוֹי עָד הַפֶּרֶק לָא הֲוָה אֲכַל עִימֵּיהּ.
רַב הוּנָא אָמַר אֵין נְטִילַת יָדַיִם אֶלָּא לְפַת בִּלְבָד. תַּנִּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לִיכְלוּךְ מַשְׁקֶה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר אֲפִילוּ מְקַצֵּץ תּוּרְמוֹסִין הֲוָה נְטַל יָדֵיהּ.
רַב אָמַר נָטַל יָדָיו בְּשַׁחֲרִית אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו בֵּין הָעַרְבָּיִם. רִבִּי אֲבִינָא מְפַקֵּד לְחַמָרַיָּה הֵן דְּאַתּוּן מַשְׁכְּחִין מִיסְתְּהוֹן [מַיָא] נַסְבִּין יְדֵיכוּן וּמַתְנֵי עַל כָּל יוֹמָא.
רִבִּי זְעִירָא סְלִיק גַּבֵּיהּ רִבִּי אַבָּהוּ לְקֵיסַרִין אַשְׁכְּחֵיהּ אָמַר אֲזַל לְמֵיכוּל יְהַב לֵיהּ עֲגוּלָה דְּקַצֵּי. אֲמַר לֵיהּ סָב בְּרִיךְ אֲמַר לֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת יוֹדֵעַ כּוֹחוֹ שֶׁל כִּכָּרוֹ. מִן דְּאָכְלוּן אֲמַר לֵיהּ סָב בְּרִיךְ. אֲמַר לֵיהּ חֲכַם רִבִּי לְרַב הוּנָא אֵנָשָׁא רַבָּא. וְהוּא הֲוָה אֲמַר הַפּוֹתֵחַ הוּא חוֹתֵם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב הוּנָא. דְּתַנִּי סֵדֶר נְטִילַת יָדַיִם עַד חֲמִשָּׁא מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. יוֹתֵר מִיכֵּן מַתְחִילִין מִן הַקָּטוֹן. בְּאֶמְצַע הַמָּזוֹן מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. לְאַחַר הַמָּזוֹן מַתְחִילִין מִן הַמְּבָרֵךְ לֹא שֶׁיַּתְקִין עַצְמוֹ לִבְרָכָה. אִין תֵּימַר הַפּוֹתֵחַ הוּא חוֹתֵם כְּבָר מְתוּקָּן הוּא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק תִּיפְתַּר בְּאִילֵּין דַּהֲוּוּ עֲלִין קִיטְעִין קִיטְעִין וְלָא יָדְעִין מַה מְבָרְכָה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך יז מאותו ספר חולין קכג, א · פסחים מו , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תצט דין הפשט ומליגה ומליחה ביום טוב א מאותו ספר חולין קכג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצט דין הפשט ומליגה ומליחה ביום טוב חולין קכג, א
- לקוטי שיחות כרך לא תשא שיחה ב פסחים מו, ב
- לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ד פסחים מו, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א פסחים מו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תצח דין שחיטה ביו"ט יא מאותו ספר פסחים מו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקג שלא להכין מיו"ט לחבירו א מאותו ספר פסחים מו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקו דיני לישה ביום טוב ה מאותו ספר פסחים מו, א-ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקו דיני לישה ביום טוב ט מאותו ספר פסחים מו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקו דיני לישה ביום טוב י מאותו ספר פסחים מו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקכז דיני עירוב תבשילין א מאותו ספר פסחים מו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקכז דיני עירוב תבשילין מאותו ספר פסחים מו, ב
- אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כג פסחים מו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנז דיני הנהגת חלה בעיסת מצה פסחים מו, ב
- דובר שלום אכילת לחם בכפפות בלי נט"י פסחים מו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצח דין שחיטה ביום טוב פסחים מו , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקג שלא להכין מיום טוב לחבירו פסחים דף מ"ו,
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקו דיני לישה ביום טוב פסחים מו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקכז דיני עירוב תבשילין פסחים מו, ב