טו

טו מי שיש לו מכה בידו ורטיה עליה ואינו יכול להסירה מחמת כאב המכה די לו שיטול שאר היד שלא במקום המכה ואין זו נטילה לחצאיןקיא כיון שאינו יכול ליטול חציה השניה ודומה למי שנקטע אצבעו שנוטל שאר היד אמנם צריך ליזהר שלא יגיעו המים לרטיה שלא יחזרו ויטמאו הידקיב ומפני שקשה להזהר שיגיעו המים עד הרטיה ולא יפלו על הרטיהקיג לכן ישפוך רביעית כאחת על כל היד שאז לא נטמאו המיםקיד.

במה דברים אמורים ברטיה שבודאי סופה להסירה אלא שאינו יכול להסירה עכשיו לכן אינה בטלה לגבי היד (שהרי אם היה יכול להסירה מתי שירצה היה צריך להסירה משום חציצהקטו ואם היתה בטלה לגבי היד לא היתה חשובה חציצה) אבל דברים שאינן חוצצין מפני מיעוטן שאינן מקפידין עליהם להסירן לעולם הרי הם בטלים לגבי היד לגמריקטז ואין לחוש להמים שעליהם שיחזרו ויטמאו היד לפי שמים שניים מטהרים מים שעליהם כמים שעל היד עצמה:

הערות

  1. קיא. כדלעיל ס"ז וש"נ.
  2. קיב. רא"ש חולין פ"ח סי"ח. טור ושו"ע ס"י.
  3. קיג. רש"ל בים של שלמה חולין פ"ח סי' לז. ט"ז ס"ק ח.
  4. קיד. רא"ש טור ושו"ע שם. ובסדר נט"י לסעודה ס"ב פסק שגם רביעית אינו מועיל שלא יהיו המים טמאים.
  5. קטו. כדלעיל סי' קסא ס"ב וש"נ.
  6. קטז. כדלעיל שם ס"א וש"נ. וראה חקרי הלכות ח"ז מט, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.