יד
יד השלג והברד והכפור והגליד והמלחצט אם ריסקן עד שנעשו מים נוטלין מהם לידים אם יש בהם כשיעורק וכן נוטלין בכל דבר שברייתו מן המים כגון יבחושים אדומים או שומן דגקא והוא שריסקן עד שנעשו מיםקב.
במה דברים אמורים כשנוטל בכלי ושופך על ידיו אז צריך ריסוק שאין נטילת ידים אלא במים אבל להטביל ידיו במ' סאה שבקרקע יש מתיריןקג אפילו בלא ריסוק ושלג המונח על פני הארץ כל שיש מ' סאה מחובר יחד אפילו נמוך מאוד מותר להטביל בו ויש אומריםקד שאין טבילה אלא במים אלא שהשלג וכיוצא בו מצטרפין להשלים למ' סאה אף על פי שאינן מרוסקים אבל אין טובלין בהם אלא א"כ ריסקן עד שנעשו מים ובשעת הדחק יש לסמוך על סברא הראשונה להקל בדברי סופריםקה:
הערות
- צט. ראה לעיל ס"י. ערך לחם. בית דוד סי' עז.
- ק. ב"י עפ"י רמב"ם הל' ברכות פ"ו ה"ד והל' מקואות פ"ז ה"ג ופי"א ה"ב. שו"ע סי"ב.
- קא. אור זרוע ח"א סי' נה. הגהות אשרי ברכות פ"ב סוף סי"א. שו"ע ס"י.
- קב. רמ"א שם. וראה גם לקמן סי' קסב סי"ד.
- קג. מ"א ס"ק טז.
- קד. ש"ך ביו"ד סי' רא ס"ק עא . לפירוש המ"א שם (משא"כ לפירוש האליה רבה ס"ק כב. ראה תורת מנחם לסדר נט"י לסעודה ס"ק סד).
- קה. ב"י ביו"ד שם . הובא בש"ך ובמ"א שם. עולת תמיד ס"ק יג. וראה חידושי צמח צדק רסג, ג ואילך. ובסדר נט"י לסעודה ס"ח פסק כדעה הב'.
משנה תורה, הלכות ברכות ו׳:ד׳ - הטקסט מספריא
עד היכן היא נטילת ידים עד הפרק וכמה שיעור המים רביעית לכל שתי ידים וכל שחוצצים בטבילה חוצץ בנטילת ידים וכל העולה למדת מקוה עולה לשיעור רביעית.
משנה תורה, הלכות מקואות ז׳:ג׳ - הטקסט מספריא
ואלו מעלין ולא פוסלין:השלג והברד והכפור והגליד והמלח וטיט הנרוק כיצד מקוה שיש בו מ' סאה חסר אחת ונפל לתוכו סאה מא' מאלו ה"ז עולה למדתו והרי המקוה כשר ושלם נמצאו מעלין ולא פוסלין אפילו הביא מ' סאה שלג בתחילה והניחן בעוקה וריסקו שם ה"ז מקוה שלם וכשר:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.