לד
לד כשהש"ץ כהן ואינו עולה לדוכן עם שאר הכהנים לא יקרא הוא להם כהנים ולא יהיה מקרא אותם וה"ה לכהן אחר שאינו יכול להקרות שנאמרשכח אמור להם מכלל שהאומר אינו מהם אלא מישראלשכט ולפי שלכתחלה נכון שהש"ץ יהיה מקרא ברכת כהנים כמ"ש למעלהשל לפיכך משתדלין לכתחלה שיהיה הש"ץ ישראלשלא.
וכשהש"ץ כהן יעמוד ישראל אצלו ויתחיל או"א ברכנו כו'שלב וקורא כהנים ומקרא אותם והש"ץ עומד ושותקשלג עד שיגמרו ברכת כהנים ומסיים הש"ץ שים שלוםשלד אפילו אם כיון לבו המקרא לתפלת הש"ץ שכיון שהש"ץ עומד במקומו למה לנו לחלק התפלה לשנים (משא"כ כשהש"ץ עולה לדוכן כמו שנתבארשלה).
ואם אין שם ישראל שיכול להקרות יש מי שאומרשלו שיברכו בלא הקראה כלל.
ויש אומריםשלז שהש"ץ הוא מקרא אע"פ שהוא כהן שלא מנעוהו לכהן להקרות אלא לכתחלה במקום שאפשר להקרות כמשמעות הכתוב לפי פשוטושלח (אבל כשאי אפשר בענין אחר סומכיןשלט על מדרש שדרשו קצת חכמיםשמ אמור להם שתהא אמירה משלהם שכהן קורא כהנים וה"ה שמקרא אותם וכן עיקרשמא):
הערות
- שכח. במדבר ו, כג.
- שכט. רמב"ם הל' תפלה פי"ד הי"ד. טור ושו"ע סכ"ב.
- של. סכ"ב.
- שלא. ירושלמי ברכות פ"ה ה"ד. הובא בתוס' סוטה לח. א ד"ה לשנים. כנסת הגדולה הגב"י. הובא ב מ"א ס"ק לד וסקע"א. וראה הגהות מיימוניות שם אות י. כסף משנה שם.
- שלב. שכיון שהוא קורא "כהנים" לכן שייך לו אמירת או"א, כדלעיל סל"ב וש"נ.
- שלג. הגהות מיימוניות שם. שו"ע שם.
- שלד. הגהות מיימוניות שם. ט"ז ס"ק יח.
- שלה. לעיל סל"ב.
- שלו. ט"ז ס"ק יז.
- שלז. כסף משנה שם. ולבוש סכ"א.
- שלח. ראה ט"ז שם.
- שלט. אליה רבה ס"ק לט.
- שמ. רב חסדא סוטה ל[ח] , א.
- שמא. אליה רבה שם. פרי חדש. וראה עטרת פז ס"ק סב. חקרי הלכות ח"ז כב, א.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ד:י״ד - הטקסט מספריא
במקדש מברכין ברכת כהנים פעם אחת ביום אחר תמיד של שחר באין ועומדין על מעלות האולם ומברכין כדרך שאמרנו אבל במדינה מברכין אותה אחר כל תפלה חוץ ממנחה כמו שאמרנו בכל מקום משתדלין שיהיה המקרא אותן ישראל שנאמר אמור להם מכלל שאין המקרא מהם.
תלמוד ירושלמי ברכות ה׳:ד׳ - הטקסט מספריא
משנה: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים אָמֵן מִפְּנֵי הַטֵּירוּף. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הֻבְטַחְתּוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִילָּתוֹ רְשָׁאִי.
הלכה: תַּנִּי הַפּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וְהָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְהַנּוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְהַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהַמַּפְטִיר בְּנָבִיא וְהַמְבָרֵךְ עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה לֹא יַעֲנֶה אַחַר עַצְמוֹ אָמֵן. וְאִם עָנָה הֲרֵי זֶה בּוּר. אִית תְּנָיֵי תַּנִּי הֲרֵי זֶה בּוּר. וְאִית תְּנָיֵי תַּנִּי הֲרֵי זֶה חָכָם. אָמַר רַב חִסְדָּא מַאן דָּמַר הֲרֵי זֶה חָכָם בְּעוֹנֶה בְּסוֹף. וּמַאן דָּמַר הֲרֵי זֶה בּוּר בְּעוֹנֶה עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה.
אָמַר רִבִּי חֲנִינָא שְׁנַיִם יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֵן מְמַצְּעִין אֶת הַכֹּהֵן. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּם שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן תַּלְמִיד חָכָם מְמַצְּעִין אֶת הֶחָבֵר.
אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִיָּמַי לֹא בֵּרַכְתִּי לִפְנֵי כֹהֵן וְלֹא הִנַּחְתִּי יִשְׂרָאֵל לְבָרֵךְ לְפָנַי.
רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר כָּל כֹּהֵן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי כַּד הֲוָה תָּשִׁישׁ הֲוָה חֲזִיק רֵישֵׁיהּ וְקָאִים לֵיהּ אֲחוֹרֵי עֲמוּדָא. רִבִּי אֶלְעָזָר נְפִיק לֵיהּ לִבְרָא.
רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּמָא בֵּרִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי שִׂמְלַאי עִיר שֶׁכּוּלָּהּ כֹהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן. לְמִי הֵן מְבָרְכִין לַאֲחֵיהֶן שֶׁבְּצָפוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבְּדָרוֹם לַאֲחֵיהֶם שֶׁבְּמִזְרָח לַאֲחֵיהֶם שֶׁבְּמַעֲרָב. וּמִי עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן אָמֵן הַנָּשִׁים וְהַטַּף.
תַּנָּא אַבַּיי בֵּי רִבִּי בִּנְיָמִן הָעוֹמְדִים לַאֲחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה. הָעוֹמְדִין לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר וָוא אֲפִילוּ חוֹמָה שֶׁל בַּרְזֶל הַבְּרָכָה מַפְסֶקֶתָהּ. הָעוֹמְדִין מִן הַצְּדָדִין נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא נִתְכַּוֵון לְהַזּוֹת לְפָנָיו וְהִזָּה לְאַחֲרָיו. לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו הַזִּיָיתוֹ פְּסוּלָה. לְפָנָיו וְהִזָּה עַל הַצְּדָדִין שֶׁלְּפָנָיו הַזִּיָיתוֹ כְּשֵׁירָה. הֲדָא אָמְרָה אַף הָעוֹמְדִין מִן הַצְּדָדִין בִּכְלָל בְּרָכָה הֵן.
אָמַר רַב חִסְדָּא וְצָרִיךְ שֶׁיְהֵא הַחֲזָן יִשְׂרָאֵל. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר אִם הָיָה כֹהֵן אֶחָד אוֹמֵר כֹּהֵן אִם הָיוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים כֹּהֲנִים. אָמַר רַב חִסְדָּא אֲפִילוּ כֹהֵן אֶחָד אוֹמֵר כֹּהֲנִים שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא אֶלָּא לַשֵּׁבֶט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.