יז
יז כשמחזירים פניהם כלפי העםקס מברכיןקסא אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה.
וכולם מברכים ולא יברך אחד והאחרים יענו אמןקסב מפני הטירוףקסג.
ויש אומריםקסד לברך ברכה זו כשפניהם כלפי ההיכל קודם שיחזירו פניהם ויש נוהגיןקסה להתחיל הברכה כשפניהם כלפי ההיכל ומחזירים פניהם וגומרים לצאת ידי ב' הסברותקסו.
ולדברי הכלקסז מברכין קודם שישאו ויפרסו כפיהם שנשיאת כפים היא עיקר מצות (התורה)קסח וכל המצות מברך עליהם עובר להתחלת עשייתןקסט לכתחילהקע אבל החזרת פניהם אינה מגוף המצוה אע"פ שהיא מעכבת כמו שיתבארקעא:
הערות
- קס. טור ושו"ע ולבוש סי"א, לפי פירוש שיירי כנסת הגדולה הגב"י אות ו. וראה רש"י סוטה לט, ב ד"ה לעקור. וכ"ה בסידור.
- קסא. סוטה שם ע"א.
- קסב. כפי שאפשר לעשות בשאר ברכת המצוות, כדלעיל סי' ח סי"א וש"נ.
- קסג. שו"ת מבי"ט ח"א סוף סי' קפ. הובא ב מ"א ס"ק יז.
- קסד. רמב"ם הל' תפלה פי"ד הי"ב. סמ"ג עשין כ'. סמ"ק סי' קיג. חינוך מצווה שעח. אליה רבה ס"ק כה.
- קסה. פרי חדש , שכ"ה משמעות הטור ושו"ע. הובא בבאר היטב ס"ק יח.
- קסו. שיירי כנסת הגדולה שם – בטעם המנהג. ובסידור כ' והכהנים מחזירים פניהם כלפי העם ומברכין. וראה שער הכולל פ"י ס"ג.
- קסז. משמעות הרמב"ם (שם וה"ג) וטור שו"ע (שם וסי"ב).
- קסח. ראה לעיל ס"א וש"נ. וראה ב"ח ריש הסי' סד"ה גרסינן. אליה רבה ס"ק ג. דעת תורה סי"ב.
- קסט. כדלעיל סי' כה סי"ז וש"נ.
- קע. ראה לקמן סי' קנח סט"ז וסי' רסג סי"א ובקו"א ס"ק ג.
- קעא. לקמן סל"ז. וראה גם סכ"ג וס"מ.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ד:י״ב - הטקסט מספריא
אין הכהנים רשאין בכל מקום להוסיף ברכה על שלשת הפסוקים כגון יי' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים וכיוצא בה לא בקול רם ולא בלחש שנאמר לא תוסיפו על הדבר בשעה שכל כהן עולה לדוכן כשהוא עוקר רגליו לעלות אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהינו שתהיה ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל ברכה שלמה ואל יהי בה מכשול ועון מעתה ועד עולם וקודם שיחזיר פניו לברך את העם מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה ואח"כ מחזיר פניו לציבור ומתחיל לברכם וכשמחזיר פניו מן הציבור אחר שמשלים אומר עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

