יב
יב כל כהן שאינו עולה לדוכןקכד קודם שיסיים השליח ציבור ברכת עבודהקכה שוב אינו עולהקכו שנאמרקכז וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם ואחר כן וירד מעשות החטאת וגו' משמע שבירך קודם שנסתלק מהעבודהקכח לכן תקנו בתפלה שיעלו הכהנים לדוכן קודם סיום ברכת העבודה ואף אם לא יעלו לדוכן ממש אלא שעוקרים רגליהם לעלות אע"פ שלא הגיע לדוכן עד לאחר רצהקכט ומודיםקל ה"ז כאלו עלה בעבודה.
ולכתחלה יעקור כל כהן ממקומו כשמתחיל הש"ץ רצהקלא:
הערות
- קכד. סוטה לח , ב. רמב"ם הל' תפלה פט"ו הי"א. טור ושו"ע ס"ח.
- קכה. פרי חדש ס"ח מרש"י סוטה שם ד"ה שאינו. אליה רבה ס"ק יד.
- קכו. וכ"ה בסדור ד"ה לכתחלה. וראה גם לעיל ס"ג, ס"ה וס"ח, ולקמן סל"ב וסל"ג.
- קכז. ויקרא ט, כב.
- קכח. רש"י סוטה שם ד"ה וירד. אליה רבה ס"ק יז.
- קכט. גמרא שם ורש"י ד"ה מעיקרא. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- קל. שו"ע שם. אליה רבה ס"ק טו.
- קלא. אליה רבה ס"ק יד בכוונת ה טור ושו"ע שם. וכ"ה בסדור שם. וראה סדור רס"ג עמ' צד
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ט״ו:י״א - הטקסט מספריא
כהן שנשא את כפיו בבית הכנסת והלך לבית הכנסת אחר ומצא ציבור שמתפללין ולא הגיעו לברכת כהנים נושא ידיו להן ומברכן ואפילו כמה פעמים ביום כהן שלא עקר רגליו ממקומו לעלות לדוכן בשעה שאמר שליח ציבור רצה שוב אינו עולה באותה תפלה אבל אם עקר רגליו לעלות אף על פי שלא הגיע לדוכן אלא אחר עבודה הרי זה עולה ומברך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.