ח
ח היה לפניו מעט צואה יכול לבטלה ברוק שירוק בה ויקראנא והוא שיהיה הרוק עבהנב שלא תהא הצואה נראיתנג וכן מים שע"ג צואהנד אינם חשובים כיסוינה אלא א"כ הם עכורים שאין הצואה נראית מתוכם ואין ביטול הרוק מועיל אלא לפי שעה אבל אם לא יקרא מיד והרוק נימוח ונבלע בה לא בטלהנו:
הערות
- נא. אביי שם בברכות כה, ב. טור ושו"ע סעיף ו.
- נב. רבא שם.
- נג. פסקי ריא"ז ברכות פ"ג הלכה ד אות ז.
- נד. רא"ה ברכות שם. שיטה להר"א אשבילי שם (הובא בכנסת הגדולה). מ"א ס"ק ט.
- נה. (עמ"א סס"י עה וש"ך ביו"ד סי' ר ס"ק א. וט"ז סי' ר ס"ק ג וצ"ע) [וראה מ"מ וציונים].
- נו. ירושלמי ברכות פ"ג ה"ה. ראב"ד הל' ק"ש פ"ג הי"א. תלמידי רבינו יונה ברכות כה, ב; ורשב"א שם בשם הראב"ד; ורא"ש ברכות פ"ג סי' נא. טור ושו"ע שם.
משנה תורה, הלכות קריאת שמע ג׳:י״א - הטקסט מספריא
היתה צואה בגומא עומד בסנדלו על הגומא וקורא והוא שלא יהיה סנדלו נוגע בה היתה כנגדו צואה מעוטה ביותר כמו טיפה רוקק עליה רוק עבה עד שתתכסה וקורא היתה נטישת צואה על בשרו או ידיו מטונפות מבית הכסא ולא היה להן ריח רע כלל מפני קוטנן או יבשותן מותר לקרות לפי שאין להן ריח רע אבל אם היתה במקומה אף ע"פ שאינה נראית כשהוא עומד הואיל ונראית כשהוא יושב אסור לקרות עד שיקנח יפה יפה מפני שהצואה לחה היא ויש לה ריח רע וכמה גאונים הורו שאסור לו לקרות אם היו ידיו מטונפות וכך ראוי לעשות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.