א
סח שלא להפסיק בפיוטין ובו ב' סעיפים:
א מה שנוהגין במקומות הרבה לומר פיוטים בברכות קריאת שמע יש אומרים שכל מי שאפשר לו לבטל המנהג שלא על ידי המחלוקת יבטלא לפי שהפיוטים שאינן מענין הברכה חשובין הפסק גמור ואפילו אם הם מענין הברכה אין לומר שהוא כמאריך הברכה ומוסיף בה שהרי אמרוב מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועהג ועוד שהיא סיבה להפסיק בדברים בטלים כשהשליח צבור אומר הפיוטד.
ויש אומריםה שאין איסור בדבר שזה שאמרו במקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך לא אמרו אלאו בברכות ארוכות שפותחות בברוך וחותמות בברוך אינו רשאי לקצר שלא לפתוח בברוך או שלא לחתום ואם שינה הרי זה משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכותז ולא יצא ידי חובתו אבל שאר נוסח הברכהח לא נתנו בו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מלות לא פחות ולא יותר שאם כן היה להם לתקן נוסח כל ברכה במלות מנויות וזה לא מצינו בשום מקום ולא הזכירו אלא המלות שיש הקפדה בהן לבד כגון יציאת מצרים ומלכות וקריעת ים סוף ומכות בכורות באמת ויציבט וברית ותורה בברכת הארץי וכיוצא בהן אבל שאר הנוסח שלא הזכירו שיש הקפדה בו אינו מעכב כלל אם שינה אותו ואמרו בלשון אחריא או אפילו לא אמרו כלליב והוא הדין אם הוסיף והאריך בו אפילו התוספות מרובה על העיקר וכמו שהתירו להוסיף בברכת התפלה מעין כל ברכה וברכה וכמו שיתבאר בסימן קי"טיג וכן נוהגין במדינות אלו והמקיל ואינו אומרם לא הפסידיד.
ומכל מקום לא יעסוק בשום דבר ואפילו בדברי תורה אסור להפסיק לעסוק כל זמן שהצבור אומרים פיוטים כ"ש לדבר שום שיחה בטילה ומכל מקום מי שלומד על ידי הרהור שרואה בספר ומהרהר אין בזה איסור כלל שהרהור אינו כדבורטו ואינו חשוב הפסק אלא שיש לחוש להמון עםטז שאל יראו מן הלומד בספר ויפסיקו גם כן בדברים אחרים על כן אין לאדם לפרוש עצמו מהצבור במקום שנהגו לאמרם ויאמר אותם עמהםיז.
הערות
- א. תשובת רמ"ה בטור. שו"ע.
- ב. משנה ברכות יא, א.
- ג. ברכות מ, ב. רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ז, והל' ברכות פ"א ה"ה.
- ד. טור.
- ה. הרב רבינו יונה ברכות יא, א ד"ה בשחר מברך בשם ר"ת. רשב"א ברכות שם ד"ה אחת ארוכה. וראה גם שו"ת רשב"א ח"א סי' תסט. רמ"א.
- ו. בברכת הפירות והמצות שהן מטבע קצר (ראה לעיל סי' מז ס"ה וש"נ), ואינו רשאי לחתום בהן בברוך, וכן זה שאמרו מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לא אמרו אלא כו'.
- ז. רמב"ם שם, לפי פי' הכסף משנה הל' ברכות שם. הובא במ"א סי' סד ס"ק ג. וראה גם לעיל סי' נט ס"א וש"נ.
- ח. רשב"א שם.
- ט. כדלעיל סי' סו סי"ב.
- י. כדלקמן סי' קפז ס"ד.
- יא. כסף משנה ומ"א שם.
- יב. רשב"א שם.
- יג. סעיף א.
- יד. רמ"א. וראה לקמן שם בסוף הסעיף ובהערה שבשוה"ג. ובסידור אין שום פיוטים ביוצר.
- טו. כדלעיל סי' מז ס"ב וש"נ.
- טז. דרכי משה דלא כפרי חדש.
- יז. מהרי"ל הלכות תפלה ורמ"א שם.
משנה תורה, הלכות קריאת שמע א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ברכה ראשונה שלפניה בין ביום בין בלילה פותח בה בברוך וחותם בה בברוך ושאר ברכותיה חותם בכל אחת מהן בברוך ואין להם פתיחה בברוך ברכות אלו עם שאר כל הברכות הערוכות בפי כל ישראל עזרא הסופר ובית דינו תקנום ואין אדם רשאי לפחות מהם ולא להוסיף עליהם מקום שהתקינו לחתום בברוך אינו רשאי שלא לחתום ומקום שהתקינו שלא לחתום אינו רשאי לחתום מקום שהתקינו שלא לפתוח בברוך אינו רשאי לפתוח מקום שהתקינו לפתוח אינו רשאי שלא לפתוח כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות הרי זה טועה וחוזר ומברך כמטבע וכל שאינו אומר אמת ויציב בשחרית ואמת ואמונה בערבית לא יצא ידי חובתו.
משנה תורה, הלכות ברכות א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
ונוסח כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף על אחת מהם ולא לגרוע ממנה וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה וכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה אא"כ היתה סמוכה לחבירתה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

