ו
ו אם היה ישן מצערים אותו ומעירים אותו עד שיקרא פסוק ראשון והוא ער ממש שיוכל לכוין מכאן ואילך אין מצערין אותו כדי שיקרא והוא ער ממשלח שאע"פ שהוא קורא מתנמנם יצאלט ואע"פ שלכתחלה צריך לכוין בכולה אין מטריחין ומצערים אותו בשביל כך כיון שהוא אנוס בשינה אבל עכ"פ מצערים אותו עד שיקרא כולו בפיומ ולא אונס שינה בלבד אלא הוא הדין אם אנוס אונס אחר שלא יוכל לכוין מואהבת ואילך אין מטריחין עליו לכוין כיון שהוא אנוסמא:
הערות
- לח. רב נחמן ברכות שם. רש"י שם ד"ה בפסוקא. רמב"ם הל' ק"ש פ"ב ה"ג. שו"ע סעיף ה.
- לט. רמב"ם הל' ק"ש פ"ב הי"ב. טור ושו"ע שם.
- מ. תלמידי רבינו יונה ברכות שם ד"ה אמר שמע. רא"ש ברכות פ"ב סי' ג.
- מא. רבינו מנוח הל' ק"ש פ"ב ה"ג הובא בכסף משנה שם. מ"א ס"ק ח. ולענין שתוי ושיכור עי' לקמן סי' צט ס"א. סי' קפה ס"ה.
משנה תורה, הלכות קריאת שמע ב׳:ג׳ - הטקסט מספריא
מי שהיה מהלך על רגליו עומד בפסוק ראשון והשאר קורא והוא מהלך היה ישן מצערין אותו ומעירין אותו עד שיקרא פסוק ראשון ומכאן ואילך אם אנסתו שינה אין מצערין אותו.
משנה תורה, הלכות קריאת שמע ב׳:י״ב - הטקסט מספריא
קראה סירוגין יצא אפילו שהה בין סירוג לסירוג כדי לגמור את כולה יצא והוא שיקרא על הסדר קראה מתנמנם והוא מי שאינו ער ולא נרדם בשינה יצא ובלבד שיהיה ער בפסוק ראשון.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.