א
סג לישב בשעת קריאת שמע ושלא יישן ובו י' סעיפים:
א כל אדם קורין קריאת שמע כדרכןא בין עומדין בין יושבין בין שוכבין בין מהלכין בין רוכבין על גבי בהמהב שנאמרג ובלכתך בדרך א"כ למה נאמר בשכבך ובקומך בזמן שבני אדם שוכבין ובזמן שבני אדם עומדיןד ומכל מקום פרקדןה דהיינו שהוא מוטל ופניו טוחות בקרקע או מושלך על גביו ופניו למעלהו אפילו אם הוא בענין שאין איסור בשכיבה זו משום חשש שמא יבא לידי קישוי כגון שמוטה על צדו מעטז אסור לקרות קריאת שמע עד שיתהפך על צדו לגמריח מפני שמקבל מלכות שמים דרך שררה וגאוהט אלא א"כ היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך על צדוי או שהוא חולהיא ויש אומריםיב שאפילו לשוכב על צדו לא התירו לקרות כך אלא כששוכב ערום תחת סדינו שלא הטריחו עליו לעמוד וללבוש בגדיויג והעיקר כסברא הראשונהיד:
הערות
- א. משנה ברכות י, ב.
- ב. ברייתא שם יא, א. רש"י במשנה שם ד"ה כדרכו. רמב"ם הלכות ק"ש פ"ב ה"ב. טור ושו"ע ס"א.
- ג. דברים ו, ז.
- ד. משנה שם. וכדלעיל סי' נח ס"ב.
- ה. רב יוסף שם יג, ב.
- ו. רמב"ם שם.
- ז. גמרא שם.
- ח. רמב"ם שם. הרב רבינו יונה ברכות כד, א ד"ה שנים בשם איכא דאמרי. שו"ע שם.
- ט. רש"י שם ד"ה כי מצלי.
- י. גמרא שם.
- יא. רמב"ם שם.
- יב. הרב רבינו יונה שם. רמ"א סעיף א.
- יג. לחם חמודות פ"ב דברכות אות טו. מ"א סק"א. ועי' לקמן סי' עד ס"א.
- יד. מ"א שם ממשמעות הגמרא. וכן משמע בט"ז סק"א.
משנה תורה, הלכות קריאת שמע ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
כל אדם קורין כדרכן בין עומדין בין מהלכין בין שוכבין בין רוכבין על גבי בהמה ואסור לקרות קריאת שמע והוא מוטל ופניו טוחות בקרקע או מושלך על גבו ופניו למעלה אבל קורא הוא והוא שוכב על צדו ואם היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך על צדו או שהיה חולה נוטה מעט לצדו וקורא.
רש"י על דברים י״ג:ב׳ - הטקסט מספריא
ונתן אליך אות. בַּשָּׁמַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּגִדְעוֹן (שופטים ו') "וְעָשִׂיתָ לִּי אוֹת" וְאוֹמֵר "יְהִי נָא חֹרֶב אֶל הַגִּזָּה" וְגוֹ':
או מופת. בָּאָרֶץ, אַעַ"פִּ כֵן לֹא תִשְׁמַע לוֹ, וְאִם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה נוֹתֵן לוֹ הַקָּבָּ"ה מֶמְשָׁלָה לַעֲשׂוֹת אוֹת? כי מנסה ה' אלהיכם אתכם (ספרי; עי' סנהדרין צ'):
ונתן אליך אות [IF THERE ARISE AMONG YOU A PROPHET …] AND GIVETH THEE A SIGN that will show itself in the heavens, just as it is stated in the case of Gideon who spoke to the angel, (Judges 6:17) “[If now I found grace in your sight], then show me a sign (אות)”, and then it further states, (Judges 6:39) “[let me prove, I pray thee, but this once with the fleece;] let it be dry only upon the fleece [and upon all the ground let there be dew]”.
או מופת OR A WONDER showing itself on the earth. — Nevertheless you shall not hearken unto him (although the sign or the wonder come to pass; cf. v. 3). But if you ask, why then does God give him the power to perform a sign? Scripture replies, (v. 4) “for the Lord your God trieth you, [to know whether you really love the Lord your God]” (Sifrei Devarim 84:1; cf. Sanhedrin 90a).
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך יז ‹ אמור ‹ שיחה א ‹ 246 שו"ע אדה"ז או"ח סי' סג
מאמרי אדה"ז ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- תקס"ו ח"ב ‹ להבין שרשי הדברים ‹ תקכו שו"ע אדה"ז או"ח סס"ג
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.