י
י כבר אמרנו בסימן ט'לט שהציצית צריכין להיות ממין הכנף דוקא ולכןמ אין עושין הציצית מן הצמר הנאחז בקוצים כשהצאן רובצים ביניהםמא ולא מן הנימין הנתלשין מן הצאן ולא מן שיורי שתי שהאורג משייר בסוף הבגד ואם עשה מהן ציצית הרי הם פסוליםמב לפי שאין מינים הללו ראוים לעשות מהם בגדמג שהן פסולת הצמר ואין הבגד נעשית מכמותן והתורה אמרה הכנף מין כנף כמ"ש בסימן ט' והוא הדין כל מיני צמר הגרועיןמד שאין בגד נעשית מהן פסולין לציצית מטעם האמור:
הערות
- לט. סעיף א.
- מ. בעל המאור סוכה ט, א.
- מא. מנחות מב, ב. רמב"ם הל' ציצית פ"א הי"א. שו"ע סעיף ה. וראה אוצר הגאונים - התשובות מסכת סוכה סי' כא.
- מב. מנחות שם. ט"ז ס"ק ד.
- מג. בעל המאור שם. מ"א ס"ק ט.
- מד. מ"א שם.
משנה תורה, הלכות ציצית א׳:י״א - הטקסט מספריא
חוטי הציצית בין לבן בין תכלת צריכין טויה לשם ציצית ואין עושין אותן לא מן הצמר הנאחז בקוצים כשהצאן רובצין ביניהם ולא מן הנימין הנתלשין מן הבהמה ולא משיורי שתי שהאורג משייר בסוף הבגד אלא מן הגזה של צמר או מן הפשתן ואין עושין אותן מצמר הגזול ולא משל עיר הנדחת ולא משל קדשים ואם עשה פסול המשתחוה לבהמה צמרה פסול לציצית אבל המשתחוה לפשתן הנטוע הרי זה כשר שהרי נשתנה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.