תלח, ב
פב"פ והוא מה שראו את הנשמע1845 שהוא קול אלקים חיים מדבר מתוך האש1846 וכמ"ש רצוננו לראות את מלכנו1847 וכשראו מיד נתקשרה נפשם ולבם בעצמות שזהו בבחינת כח הדעת עצמית מן המקבל למשפיע ע"י ראי' והכרה כדוד ויונתן כו', כמו שמן המשפיע למקבל כמ"ש רק אתכם ידעתי מכל כו' שזהו היה במ"ת שאמר וזרח משעיר כו' ולכך מצות הראי' ברגל1848 כמ"ש ג"פ בשנה יראה1849 כו' לפי שבראי' זו את פני הוי' כו' יתקשרו בתמידות כו' וד"ל.
והנה כמו שד"ע הוא כח של1850 ההתקשרות בעצם ע"כ הוא המביא ומחבר לעצמות הנפש שיומשך לדבר מה בעצם וכמו1851 מביא ומחבר לרצון העצמי שירצה ויחפוץ בדבר למעלה מן הטעם תמיד וממילא יומשך לגילוי רצון [ורצון] לשכל וטעם כו', כך הוא בבחי' ד"ת שזהו כח ההתקשרות דמקבל למשפיע כנ"ל והוא שנק' רצה"ת שמורכב בשכל ושכל במדות שבלב שנק' רעוד"ל שבחינת דעת זה הוא המטה וממליך1852 את הרצון שבלב לצאת מכלי שלו וליכלל ולהתחבר למעלה. וכמו שרואים בחוש שמדות שבלב המקבלים מן הרצה"ע שלמעלה מן השכל שהוא עובר דרך השכל שבמוח ללב שכפי שיתפעל ברצון שבשכל כך או כך כמ"כ יתפעל בלב מלמטה למעלה כו', והוא לפי שבחינת ד"ע הנ"ל המטה הרצון בהעלם ובגלוי כך מטה השכל בגלוי עפ"י בחינת ד"ת ומן השכל מטה הדעת לחו"ג שנק' דעת המתפשט במדות1853, והוא בחי' כח ההתקשרות שבמדות שבלב שמטה לרצון בלב כו' (וכמו השוחד שיעור עיני חכמים1854 לפי שהשוחד חמד בלבו ונעשה בלב כח התקשרות בעצם הנפש להיות הרצון בגלוי גם בשכל להטות לזכות בכל יכולתו כמו שד"ע מטה לעצם הרצון מלמעלה למטה כך בחי' ד"ת שבלבו מטה לרצה"ת שבלב מלמטה למעלה שיעשה1855 למעלה בעצם הרצון שבנפש ולהתחבר ברצה"ע כו' כמקבל שמתקשר במשפיע כמו שהמשפיע מתקשר במקבל, וב' מיני התקשרות הללו הן בבחינת עצמיות רק זה מלמעלה למטה וזה מלמטלמ"ע כו' וד"ל) (ולפי"ז הגם שד"ת שבשכל ומדות שבלב נק' מקבל מד"ת1856 שברצה"ע ועצמות הנפש כו', מ"מ אין חילוק כלל ביניהם דכח התקשרות העצמיות הנ"ל (כיחידה שבנפש כנ"ל) ישנו גם בד"ת שבלב להיות גם המשכת עצם הרצון לדבר שחומד בלבו כמו מד"ע ממש, וכמו השוחד שחמד בלבו בהתקשרות עצמיו' הנפש ע"כ ממילא מטה לעצם הרצון רק שהוא מלמטה למעלה כו' שתכסוף נפשו לממון וכן בכוסף נפשו לחמוד בלבו אשת חן כמו בשמשון שא' כי היא ישרה בעיני1857 וכשכם שדבקה נפשו בדינה
הערות
- 1845. שראו את הנשמע : נסמן לעיל פ' תצוה של, ד.
- 1846. קול אלקים. . האש : ואתחנן ה, כג.
- 1847. רצוננו לראות את מלכנו : מכילתא יתרו יט, ט (הובא ברש"י שם).
- 1848. מצות הראי' ברגל : ספר המצות להרמב"ם מ"ע נג.
- 1849. ג"פ בשנה יראה : משפטים כג, יז. תשא לד, כג. פ' ראה טז, טז.
- 1850. של : טזיט: ליתא.
- 1851. וכמו : שם: וכן.
- 1852. וממליך : טזיזיט: וממשיך.
- 1853. דעת המתפשט במדות : ראה גם תו"ח ויצא קע, ב. ובהערה 30. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שנד. לעיל פ' משפטים רפב, ג.
- 1854. השוחד שיעור עיני חכמים : פ' שופטים טז, כ. ראה גם לעיל פ' בשלח קצט, ג. וש"נ.
- 1855. שיעשה : טזיט: שיעלה. יז: כבפנים.
- 1856. מד"ת : שם: מד"ע.
- 1857. כי היא ישרה בעיני : ס' שופטים יד, ג.
רש"י על שמות י״ט:ט׳ - הטקסט מספריא
בעב הענן. בְּמַעֲבֵה הֶעָנָן וְזֶהוּ עֲרָפֶל:
וגם בך. גַּם בַּנְּבִיאִים הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ (מכילתא):
ויגד משה את דברי וגו'. בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, שֶׁהוּא רְבִיעִי לַחֹדֶשׁ:
את דברי העם וגו'. תְּשׁוּבָה עַל דָּבָר זֶה; שָׁמַעְתִּי מֵהֶם שֶׁרְצוֹנָם לִשְׁמֹעַ מִמְּךָ, אֵינוֹ דּוֹמֶה הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי שָׁלִיחַ לַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַמֶּלֶךְ, רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ (מכילתא):
בעב הענן signifies in the thickness of the cloud, and this is the ערפל, the thick darkness mentioned in Exodus 20:18 “And Moses stepped near unto the thick darkness where God was” (Mekhilta).
וגם בך AND IN THEE ALSO [WILL THEY BELIEVE] — The word “also” implies that they will believe also in the prophets who will come after thee (Mekhilta).
ויגד משה את דברי וגו׳ AND MOSES TOLD THE WORDS OF [THE PEOPLE UNTO THE LORD] on the following day which was the fourth of the month.
את דברי העם וגו׳ THE WORDS OF THE PEOPLE etc. — He said to God: “I have heard from them a reply to this statement — that their desire is to hear the commandments from You and not from me. One who hears from the mouth of a messenger is not the same (in the same position) as one who hears directly from the mouth of the King himself. It is our wish to see our King (cf. Mekhilta).
ספר המצוות, מצוות עשה נ״ג - הטקסט מספריא
היא שצונו להראות ברגלים, והוא אמרו יתעלה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. וענין זאת המצוה שיעלה אדם למקדש עם כל בן זכר שיהיה לו שיוכל ללכת ברגליו יקריב קרבן עולה בראיתו והוא הנקרא עולת ראיה. וכבר קדם לנו אמרם שלש מצות וכו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו רוצה לומר מצות ראיה במסכת חגיגה. והיא גם כן אינה נוהגת בנשים ואין חייבות בה. (ראה, קרבנות הלכות חגיגה פ"א):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

