עב
בהן פרטים רבים כי עליות הנשמות ומלאכים דעשי'28 עולין בפתח ושער שהוא מל' דעשי' ועד"ז נשמות ומלאכים דיצי'29 עולין בפתח ושער שהוא מל' דיצי' וכן מבריאה לאצי' עולין דרך פתח ושער דהיינו מל' דבריא' ומלאכים ונשמות שבבחי' אצי' כו' (שהוא אצי' שבבריאה) עולין דרך מל' דאצי' להוי' שהוא ז"א כו' ועד"ז יש עליות עד רום המעלות אך כל עלי' הוא דרך פתח ושער דוקא שהוא בחי' מל' שבעולם ההוא ועד"ז כל בחי' ירידה והמשכה מעליון לתחתון ג"כ דרך הפתח והשער כו' (כמ"ש שאו שערים והנשאו30 פתחי עולם ויבא מלך הכבוד כו') (וז"ש בזאת יבא אהרן כו') ועד"ז הולך ונמשך אור העליון מעילה לעילה מגבוה לנמוך הכל ע"י פתחים, ובכלל בחי' מל' דאצי' הוא בחי' פתח כללי ונק' פתח האהל כו', אך בזמן יצי"מ כתיב ופסח ה' על הפתח שהי' בחי' דילוג על הפתח דהיינו בחי' הארת מל' דא"ס שהי' מאיר גם למטה כמו למעלה כנ"ל שא"א שיהי' זה בא מלמעלה דרך הפתח שהוא בחי' המל' אלא בדילוג ופסיחה על הפתח דהיינו שיהיו יכולים הכל לעלות גם העומדי' למטה בתחתית המדריגה כמו נשמות ישראל אז שהיו משוקעים במצרים שנק' ערות הארץ ודביקים בנש"ט וכמ"ש31 ביחזקאל הנגלה32 נגלתי לבית אביך במצרים כו' אביך33 האמורי ואמך חיתית כו' כידוע שאהרן הי' מוכיחם תמיד בעודם בגלות כידוע, וע"כ נק' יציאת מצרים שיצא מן המיצר והגבול כו', ולמעלה היינו יציאת האור מן הכלי המגבילה והיינו ע"י הארת מל' דא"ס שלפני הקו כנ"ל שלמעלה מבחי' ירידת אור בהדרגה בכלים מכלים שונים כנ"ל וד"ל. ובכ"ז מובן ג"כ מה שארז"ל אני ולא מלאך וכו' פי' כי מלאכים ושרפים הן בחי' אורו' הנמשכים ובאים בסדר השתלשלות מבחי' הקו הנ"ל כי ידוע דג' מדריגות הן בי"ע בכל עולם ועולם עד רם המעלות (ודרך כללות א"ק נק' אדם דבריאה וע"י וא"א נק' אדם דיצי' כו' והוא כללות כל הקו כידוע) וזהו מלאך ושרף ושליח, מלאך בבחי' עשי' ושרף בבחי' יצי' ושליח בבחי' בריאה, ולהיות כי ביצי"מ הי' בחי' דילוג אור עליון מבחי' עצמות אא"ס שלפני הקו ע"כ אמר ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כו' אני הוא בחי' מל' דא"ס שנק' מלך מלכי המלכים כו' שלמעלה מג' מדריגות בי"ע שבקו"ח שנק' מלך ושרף ושליח כו' אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו פי' כבודו הוא בחי' זיו יקרי' בלבד דהיינו גילוי אא"ס כמ"ש מלכותך34 כו' וכנ"ל ובעצמו היינו עצמו' א"ס ולפי שהוא ושמו בלבד קודם שנאצל כו' כנ"ל ע"כ אמר לשון הקב"ה גם על בחי' האור כו' וכמו שאו' אתה קדוש ושמך קדוש כו' כנ"ל וד"ל.
הערות
- 28. דעשי' : בכת"י ב וכת"י ג: דעשי' ליכנס ולהכלל ביצי'.
- 29. דיצי' : בכת"י ב וכת"י ג: ליכנס ולהכלל בבריאה.
- 30. שאו שערים והנשאו פתחי עולם : ראה תהלים כד, ז.
- 31. וכמ"ש ביחזקאל הנגלה נגליתי : כ"ה בהכת"י. וכנראה כוונתו להפסוק אביך האמורי כו'.
- 32. הנגלה נגליתי לבית אביך במצרים : ראה שמואל-א ב, כז. ובפירש"י שם. וראה פירש"י שמות ד, י. ומדרשים שם.
- 33. אביך האמורי ואמך חתית כו' : ראה יחזקאל קאפיטל טז ואילך ומפרשים שם.
- 34. מלכותך כו' : תהלים קמה, יג.
רש"י על שמות ד׳:י׳ - הטקסט מספריא
גם מתמול וגו'. לָמַדְנוּ שֶׁכָּל ז' יָמִים הָיָה הַקָּבָּ"ה מְפַתֶּה אֶת מֹשֶׁה בַּסְּנֶה לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, "מִתְּמוֹל", "שִׁלְשֹׁם", "מֵאָז דַּבֶּרְךָ" הֲרֵי ג' וּשְׁלוֹשָׁה גַמִּין רִבּוּיִין הֵם, הֲרֵי שִׁשָּׁה, וְהוּא הָיָה עוֹמֵד בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּשֶׁאָמַר לוֹ זֹאת עוֹד שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, עַד שֶׁחָרָה בּוֹ וְקִבֵּל עָלָיו (שמות רבה); וְכָל זֶה שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה לִטֹּל גְּדֻלָּה עַל אַהֲרֹן אָחִיו שֶׁהָיָה גָּדוֹל הֵימֶנּוּ וְנָבִיא הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם" (שמואל א ב') – הוּא אַהֲרֹן, וְכֵן "וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם … וָאֹמַר אֲלֵיהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ" (יחזקאל כ'), וְאוֹתָהּ נְבוּאָה לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרָה (תנחומא):
כבד פה. בִּכְבֵדוּת אֲנִי מְדַבֵּר. וּבִלְשׁוֹן לַעַז בלב"ו:
גם מתמול וגו׳ NEITHER FROM YESTERDAY [NOR FROM BEFORE YESTERDAY] — This teaches us that for an entire period of seven days God had been endeavouring to persuade Moses at the thornbush to go on his mission, for the terms מתמול and שלשום and מאז דברך imply three days, and the three-fold גם which is mentioned here point to three extensions of the period, making six in all, and therefore he had now reached the seventh day when he further said to him, (Exodus v. 13) “Send, I pray thee, by the hand of him whom Thou wilt send” — until God became angry with him (Exodus v. 14), and he accepted the mission (cf. Leviticus Rabbah 11:6, and Seder Olam ch. 5). All this reluctance was because he was unwilling to assume any dignity that would make him superior to his brother Aaron who was older than he and was also a prophet, as it is said (I Samuel 2:27) that the man of God spoke to Eli, the high-priest, in God’s name, “Surely I revealed myself unto the house of thy father when they were in Egypt” — thy father means Aaron. Similary in : (Ezekiel 20:5, 7) “And I made myself known unto them in the land of Egypt … and I said unto them, “cast ye away every man the detestable things of his eyes”, and that prophecy was spoken to Aaron (Exodus Rabbah 3:16; and cf. ברייתא דל"ב מדות).
כבד פה SLOW OF SPEECH (lit. heavy of mouth) — I speak heavily (with difficulty); old French balbus. (English = stammerer).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.