יא

הון ביתו כך למעלה הנה עיקר בחי' התענוג העליון בהון ביתו הגנוז באותיות התורה כ"ד ספרים כו' והיינו מ"ש אם יתן איש א' יש ממקור התענוג המלובש בכל הון ביתו שבתורה אזי בזה יוכל להיות השקט לצמאון אה"ר הנ"ל אע"פ שמים רבים לא יוכלו לכבותה כנ"ל מפני שבחי' עונג העליון שבהון ביתו למעלה הרבה מבחי' מים רבים הנ"ל ויש ביכולתו לרות⁹⁴ צמאון דא"ר הנ"ל וד"ל.

וזהו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו פי' בוז יבוזו לשון ביזה ושלל שיבוזו ויחטפו לעוצם הפלאת הדבר במעלה להיותו כל הון יקר ונעים כו' כמו אדם הבוזז וחוטף דבר יקר הערך כמו אוצר של אבנים טובות שאינם ראוים לבוא לידו דרך נתינה ע"כ חוטף ובוזז כי לא יוכל לעמוד על נפשו לעוצם יקרת האוצר כו', וכך יובן למעלה דהנה בחי' הארת האור עונג העליון שנק' הון יקר ונעים המלובש באותיות התורה לעוצם יוקר ומעלת האור במאד מאד לא יוכל לבא בהתגלות למטה גם באצי' בדרך השתלשלו' מעילה לעילה בסדר והדרגה אלא רק לפעמים יבא למטה בדרך ביזה וחטיפה למעלה מגדר השתלשלו' עו"ע (וכמ"ש⁹⁵ במ"א ע"פ ביום ההוא יהי' מצילת הסוס קדש וארז"ל כל מה שהסוס רץ ומיצל יהי' קודש לה' והיינו אור העליון הגנוז ונעלם באותיות⁹⁶ התורה שנק' סוסים כמ"ש כי⁹⁷ תרכב על סוסיך כו' ולעומת זה יש תא הרצים כו'). וענין הביזה הזאת היינו כמ"ש פי⁹⁸ פערתי ואשאפה כו' שהוא מדבר בעוסק בד"ת שאותיות התורה בהן מלובש כל הון יקר ונעים הנק' הון ביתו כנ"ל וע"כ צריך אדם לפתוח פיו ולשאוף אותיות התורה כמו בדרך ביזה לבוז אוצר נחמד כנ"ל וז"ש פי פערתי ואשאפה להון ביתו שבאותיו' התורה וע"כ ארז"ל דהרחב⁹⁹ פיך ואמלאהו בד"ת הוא דכתיב שכל מה שירחיב פיו בדיבור בד"ת יותר יותר ימולא מכל הון יקר ונעים וז"ש ואמלאהו בבחי' עונג העליון שבהון ביתו וד"ל.

ובכ"ז יובן מ"ש נשאו¹⁰⁰ נהרות קולם ישאו נהרות דכים מקולות מים רבים אדירים כו'. דהנה פי' נהר הוא בחי' בינה כמ"ש ונהר¹⁰¹ יוצא מעדן כו' והיינו בחי' ההתבוננות באור א"ס שעי"ז נולד רשפי אש ההתלהבות לדבקה בה' כידוע והוא בחי' רצוא כמאמ' בינה¹⁰² לבא כו' שמבינה נולד צמאון האהבה ביסוד האש שבלב