תרנ
כי מאן91 דלא כרע במודים אינו קם בתח"ה וענין הכריעה במודים ידוע שהוא להודו' בהודאה שלמעלה מן השכל שמלמטה למעלה בשם אלקי' המצמצם הוא ג"כ כמו בהשגחה שמלמעלה למטה דקמי' כלא כו' והיינו ענין שאנו או' מודים אנחנו לך כו' ואזי ע"י הודאה זו נעשה היחוד בשם הוי' ואלקי' למהוי אחד באחד כנ"ל ואמנם מי שלא כרע במודים אין לו כלי לקבל האור דיחוד זה לעתיד דכתיב אז עין בעין כו' וד"ל.
וזהו לעשות הישר בעיני ה' אלקיד דהיינו שיהי' ה' אלקיך יח"ע ויח"ת הנ"ל מסתכלים ביושר פב"פ מלמטה למעלה כמו מלמעלה למטה כמ"ש ישר יחזו פנימו וכנ"ל שזהו אינו אלא ע"י התורה והמצות דוקא כמ"ש כי תשמע בקול ה' לשמור כל מצוותיו לפי שעי"ז נמשך האור בכלי מעצמו' אור א"ס דקמי' ב' הדיעו' שוין כמ"ש כי אל דיעו' הוי' שסובל ב' הדיעות והוא לפי שבחי' אנכי מי שאנכי שנק' סובב כ"ע הוא כמשל העיגול שאין בו מעלה ומטה כלל ע"כ שוה ומשוה להיו' ע"י המצו' הסתכלו' ביושר למטה כמו למעלה כנ"ל וזהו לעשות הישר בעיני ה' אלקיך ולא לשום כונה אחרת אלא רק שעי"ז יהי' עין בעין כו' שזהו הישר והטוב בעיני ה' אלקיך וד"ל.
הערות
- 91. מאן דלא כרע במודים : ראה ב"ק טז, סע"א. זח"ב ק, א. זח"ג קסד, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

