תקעא

המרומם לבדו ומתנשא אפי' מערך מו"ס דא"א שיתלבש במו"ס דא"א ובחכ' גלוי' כו' וכנ"ל וד"ל.

ועוד יש לפרש בע"א שלכן נק' עולם האצילות בשם עשי' כי עשי'²⁰ הוא מלשון תיקון כמו ועשתה²¹ את צפרני' (כמשי"ת במ"א ע"פ גבורי כוח עושה דברו ע"ש שכ' מלאכה הנעשית לצורך תיקון נק' בשם עשי' ואלו הן הל"ט²² מלאכות דו' ימי המעשה החורש והזורע והאופה כו' שהם הכל בחי' תיקונין שמתקן את המאכל להיות ראוי למאכל אדם ולכן נק' עולם האצי' בשם עשי' כי הוא עולם התיקון שבו נתקנו ונתבררו הרפ"ח ניצוצין דתהו שנפלו בשבירה וז"ש כולם בחכמ' עשית כי בחכמה²³ כ"ח מ"ה דתיקון דוקא אתברירו כל הניצוצין דב"ן דאצי' ומתתקנין בבחי' התיקון דמ"ה וזהו העשי' דאצי' שהיא סוד הבירור דמ"ה דתיקון שמברר למתקן בבחי' התיקון דאצי', אך בחי' הכח שבמה דאצי' הוא חכמ' הגלוי' דאצי' לברר ולתקן כמ"ש כולם בחכ' עשית הוא נמשך ממקורו בחי' מו"ס דא"א ששם עיקר הבירורים והוא המשפיע כח והארה בחכ' הגלוי' לברר ולתקן. וזהו סוד ברוך אומר ועושה הוא בחי' מו"ס דא"א שממנו נמשך בחי' עשי' הוא התיקון דאצי' אשר כולם בחכ' הגלוי' דאצי' עשית ותקנת אך מקור העשי' הזאת הוא בחי' מו"ס דא"א שאומר ועושה שכפי שגוזר אומר במו"ס כך עושה החכ' גלוי להיותה אח"כ כן גוזר ומקיים כו' כנ"ל וד"ל.

ברוך עושה בראשית (אימא דאצילות). פי' חכמה דאצי' נק' בשם ראשית כמ"ש ראשית²⁴ חכמ' כו' ובינה דאצי' הוא העיקר העשי' דאצילות שנק' בשם עושה ממש לפי ב' הפירושים שנת"ל כפי פי' הא' דאדם דאצילות נק' בשם עשי' מצד הצמצומים דאורות דז"א בכלים המגבילים הרי הבינה היא מקור המדות דז"א ממש שהיא אם הבנים ממש שהתהוות המדות היא מבנין אימא כמו עד"מ בנפש המתבוננת באיזה מושכל שנולדים מזה המדות אהוי"ר שישנם להמדות במציאותן בעודן מכוסים בבחי' ההתבוננות בהעלם ולכן נק' בשם עושה שהוא בחי' העשי' ממש של המדות דז"א האורות המצומצמים בתוך הכלי משא"כ החכמ' הוא המקור לעשי' ואינה בחי' עשי' ממש וכמ"ש²⁵ בזוהר כולם בחכמ' עשית בבינה שע"י התלבשותה בבינה היא פועלת העשי' דמדות דז"א דאצי'.