תקעא
המרומם לבדו ומתנשא אפי' מערך מו"ס דא"א שיתלבש במו"ס דא"א ובחכ' גלוי' כו' וכנ"ל וד"ל.
ועוד יש לפרש בע"א שלכן נק' עולם האצילות בשם עשי' כי עשי'20 הוא מלשון תיקון כמו ועשתה21 את צפרני' (כמשי"ת במ"א ע"פ גבורי כוח עושה דברו ע"ש שכ' מלאכה הנעשית לצורך תיקון נק' בשם עשי' ואלו הן הל"ט22 מלאכות דו' ימי המעשה החורש והזורע והאופה כו' שהם הכל בחי' תיקונין שמתקן את המאכל להיות ראוי למאכל אדם ולכן נק' עולם האצי' בשם עשי' כי הוא עולם התיקון שבו נתקנו ונתבררו הרפ"ח ניצוצין דתהו שנפלו בשבירה וז"ש כולם בחכמ' עשית כי בחכמה23 כ"ח מ"ה דתיקון דוקא אתברירו כל הניצוצין דב"ן דאצי' ומתתקנין בבחי' התיקון דמ"ה וזהו העשי' דאצי' שהיא סוד הבירור דמ"ה דתיקון שמברר למתקן בבחי' התיקון דאצי', אך בחי' הכח שבמה דאצי' הוא חכמ' הגלוי' דאצי' לברר ולתקן כמ"ש כולם בחכ' עשית הוא נמשך ממקורו בחי' מו"ס דא"א ששם עיקר הבירורים והוא המשפיע כח והארה בחכ' הגלוי' לברר ולתקן. וזהו סוד ברוך אומר ועושה הוא בחי' מו"ס דא"א שממנו נמשך בחי' עשי' הוא התיקון דאצי' אשר כולם בחכ' הגלוי' דאצי' עשית ותקנת אך מקור העשי' הזאת הוא בחי' מו"ס דא"א שאומר ועושה שכפי שגוזר אומר במו"ס כך עושה החכ' גלוי להיותה אח"כ כן גוזר ומקיים כו' כנ"ל וד"ל.
ברוך עושה בראשית (אימא דאצילות). פי' חכמה דאצי' נק' בשם ראשית כמ"ש ראשית24 חכמ' כו' ובינה דאצי' הוא העיקר העשי' דאצילות שנק' בשם עושה ממש לפי ב' הפירושים שנת"ל כפי פי' הא' דאדם דאצילות נק' בשם עשי' מצד הצמצומים דאורות דז"א בכלים המגבילים הרי הבינה היא מקור המדות דז"א ממש שהיא אם הבנים ממש שהתהוות המדות היא מבנין אימא כמו עד"מ בנפש המתבוננת באיזה מושכל שנולדים מזה המדות אהוי"ר שישנם להמדות במציאותן בעודן מכוסים בבחי' ההתבוננות בהעלם ולכן נק' בשם עושה שהוא בחי' העשי' ממש של המדות דז"א האורות המצומצמים בתוך הכלי משא"כ החכמ' הוא המקור לעשי' ואינה בחי' עשי' ממש וכמ"ש25 בזוהר כולם בחכמ' עשית בבינה שע"י התלבשותה בבינה היא פועלת העשי' דמדות דז"א דאצי'.
הערות
- 20. עשי' הוא מלשון תיקון : ראה תו"ח בשלח (הוצאת קה"ת — תשס"ג] קלט, ד: וכידוע בע"ח דעשי' הוא התיקון כמ"ש לעשות לתקן וכן ועשתה את צפרניה. וראה סה"מ תקס"ב ח"ב ע' תפ. ובאוה"ת בראשית כרך ג ע' תקיד בשם הזוהר [ראה זהר תרומה קנה, סע"ב]. באוה"ת בראשית כרך ו ע' תתרנב ותרגומו. וראה ב"ר פי"א ובפרש"י שם.
- 21. ועשתה את צפרני' : תצא כא, יב. ראה רש"י בראשית א, ז. מובא בשם ”הת"א" בסה"מ תרס"ב ע' שנז. תער"ב ח"ג ע' א'שפט. ראה לקו"ש חכ"ה ע' 343 בהערה 30.
- 22. הל"ט מלאכות. . שמתקן את המאכל : ראה לקו"ת תזריע כ, ד.
- 23. בחכמה כ"ח מ"ה : זהר (רע"מ) צו כח, א. לד, א.
- 24. ראשית חכמה : תהלים קיא, א.
- 25. וכמ"ש בזוהר : ראה זוהר תזריע מג, א. לקו"ת אמור לג, ד. ראה כא, ג. דרושים ליוהכ"פ סט, א. תו"ח בראשית ח, ג.
רש"י על בראשית א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ויעש אלהים את הרקיע. תִּקְּנוֹ עַל עָמְדוֹ, וְהִיא עֲשִׂיָּתוֹ, כְּמוֹ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (דברים כ"א):
מעל לרקיע. עַל הָרָקִיעַ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מֵעַל לָרָקִיעַ, לְפִי שֶׁהֵן תְּלוּיִין בָּאֲוִיר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בְּיוֹם שֵׁנִי? לְפִי שֶׁלֹא הָיָה נִגְמָר מְלֶאכֶת הַמַּיִם עַד יוֹם שְׁלִישִׁי, וַהֲרֵי הִתְחִיל בָּהּ בְּשֵׁנִי, וְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר אֵינוֹ בִּמְלוֹאוֹ וְטוּבוֹ; וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמַּיִם וְהִתְחִיל וְגָמַר מְלָאכָה אֲחֶרֶת, כָּפַל בּוֹ כִּי טוֹב שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַשֵּׁנִי וְאַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַיּוֹם:
ויעש אלהים את הרקיע AND GOD MADE THE EXPANSE — He put it in proper condition in its place: this is the meaning of “making” it. Similarly (Deuteronomy 21:12) ועשתה את צפרניה “And she shall let grow (literally, make) her nails”.
מעל לרקיע ABOVE THE EXPANSE — It is not said here על הרקיע “upon the firmament״, but מעל “hanging from above”, because they (the waters) were suspended in space (Genesis Rabbah 4:3). Why is it not stated in reference to the work of the second day “that it was good”? Because the work associated with water was not completed until the third day — He only began it on the second — and anything that is not completed is not in a state of perfection and at its best (and so cannot be termed “good”). Therefore on the third day when He completed the work associated with water and another work was commenced and finished, the words כי טוב are repeated, once in reference to the completion of the work of the second day, and again in reference to the completion of the work of that day (Genesis Rabbah 4:10).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

