פג
עצמו' המאציל לנאצל א"א עד"ז כי באמת עצמות* לפי ענין הנ"ל בדוגמת בחי' כח היולי עם כחות הנמצאים מאתו שמציאות הכחות הנמצאים מחודשים הן לגמרי שלא היו מציאותן כלל נמצא במהות כזה בהיותם עדיין כלולים בכח ההיולי כי מושלל הוא לגמרי מכל וכל מכל בחי' גדר מציאת דבר מה כנ"ל* דבר מה שהוא מחודש כו' הוצרך להעלים את** אורו ית' לגמרי ולא בדרך מסך בלבד והוא ענין צמצום הראשון הנק' מקו"פ כו' ואמנם אין ענין מקו"פ הזה ע"ד ההגשמה ח"ו כדוגמת חלל ריקן למטה אך הענין יובן עפ"י משל דוגמתו שאנו רואים כאשר ישפיע הרב איזה שכל לתלמידו אזי בודאי הרי נגלה איזה אור וכח שכלי מעצמות השכל של הרב בשעה שמשפיע. והנה כשמפסיק מלהשפיע אין לומר שנסתלק אותו גילוי אור השכל הקדום ונעלם לגמרי אלא הענין הוא שנכלל הגילוי הזה בכח העצמי של אותה שפע ההשכלה שישנה בתמידות אצלו גם מקודם שישפיע אותה כו' וה"ז כהתכללות אור במאור. ואמנם התכללות זאת לא עשתה שום שינוי ממש גם בבחי' גילוי אור אלא שלא נתגלה עוד כמו הסוגר כלי העין שאור גילוי הראי' נשאר בכח שאין זה שינוי כלל בעצם כח האור של הראי' רק שלא נתפשט עוד וכדוגמא זו הוא משל גשמי הנ"ל בחלל הבית אפל שאין האור של השמש זורח שם שאין זה שינוי כלל בעצם זיו ואור השמש ואעפ"י שבמקום זה סתמו החלונות ולא
הערות
- *. עצמות : בכת"י 1156 הגה"ה בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ: המאציל לאו מכל אינון מדות איהו כלל לגמרי ובחי' י"ס דאצי' אין ערוך כלל אצלו ית' ולא כמו ערך העשי' לגבי האצי' כו' לא מיני' ולא מקצתי' וגם בחי' ההארה שהוא ית' מאיר בבחי' אור וזיו ממהותו ועצמותו ית' כמו שהיא מצד עצמה לפני הצמצום היא ג"כ אינה בערך שיתהוו ממנה י"ס שהם בחי' מציאות דבר מה פרטי חכמה חסד כו' כי האור מעין המאור וכמובן קצת.
- *. כנ"ל : בכת"י 1156 הגה"ה בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ: ובאמת שמשל ההיולי אינו דומה לנמשל מכל צד רק בצד א' והוא מה שבההיולי אין ממהות המסתעפי' ממנו ואינו בערך מהותם שכמ"כ למעלה כו' כנ"ל אבל מ"מ בצד א' אינו דומה כי ההיולי הוא מוגדר ומיוחד להיות מקור לכחות המסתעפי' ממנו להן דוקא ולא לזולתם כמובן ממשל הנ"ל שכח השכל נק' היולי לגבי ההשכלות הגלויות הרי עם שאין בו ממהות שכל גלוי לא מיני' ולא מקצתי' מ"מ גם הוא יש להגבילו ולומר כי הוא זה כח מיוחד להשכיל ונבדל מן כח המיוחד להתחסד כו' ועד"ז גם ההיולי הכללי מיוחד להיות מקור לכחות המסתעפי' ממנו כמספרן עשר רצון ושכל כו' ולא זולתם משא"כ למעלה שהוא ית' פשוט בתכלית הפשיטו' וא"כ גם ההארה שהוא ית' מאיר מאתו היא ג"כ בתכלי' הפשיטו' ואין שייך לומר בה שום מקור למציאות ספי' אלו דוקא כנ"ל שהי' יכול להמשיך ספירות אחרים כו'. ולכן היא למעלה מעלה ממדריגת ההיולי רק שמשל ההיולי נאמר כאן לשלול שאין שם ממהות הי"ס עכ"פ. ולהיות כן מובן למשכיל שכדי שיצאו ויתהוו מהארה זאת בחי' י"ס במציאות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

