מח
אהרן למשה ששניהם הם בחי' דור שביעי, אך אהרן הוא בחי' מוחין דאימא בחי' בינה ומשה הוא בחי' מוחין דאבא בחי' חכ'159 שהוא בחי' שבת, נמצא שמשה הי' למעלה מאברהם, אך אעפ"כ מה שמשה הוא למעלה ונק' שבת אין זה מצד כח עצמו רק שניתן לו כח וגדולה מלמעלה וכמשארז"ל ע"פ לך רד כלום נתתי160 לך גדולה אלא בשביל ישראל ולא שזכה לגדולה זו מצד עצמו, משא"כ אברהם זכה לבחי' זו מצ"ע וכמ"ש באברהם התהלך לפני161 כו' שהי' הולך מצ"ע בלי סיוע מלמעלה, והגם שנא' בנח ג"כ את האלקים התהלך נח162, אך מ"מ כתי' את האלקים שהיו מסייעין אותו מלמעלה, משא"כ אברהם התהלך בכח עצמו בלי סיוע מלמעלה, וכל מה שהגיע למעלה הי' הכל ע"פ אתעדל"ת שלו בלי סיוע מלמעלה, ובבחי' אתעדל"ת הי' אברהם גדול ממשה. והנה משה רצה להדמות א"ע לאברהם באתעדל"ת ועבודה שלו לזה א' לו אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדולים אל תעמוד אף שהי' משה למעלה מאברהם אך זהו מצד הכח והגדולה שניתן לו מלמעלה אבל לא מצ"ע כו' כי בבחי' זו הי' אברהם גדול ממשה אחד הי' אברהם163, האדם הגדול בענקים164, שבבחי' זו אברהם נק' גדול, וע"כ במקום גדולים אל תעמוד כו'.
הערות
- 159. אהרן . . בינה ומשה . . חכ' : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' רמא. סה"מ תרל"ח ע' רז. וש"נ.
- 160. לך רד כלום נתתי : תשא לב, ז. ברכות לב, א. רש"י תשא שם.
- 161. התהלך לפני : לך יז, א. ראה הערה הבאה.
- 162. את האלקים התהלך נח : נח ו, ט. ראה תנחומא נח ה. ב"ר פ"ל, י. רש"י נח שם.
- 163. אחד הי' אברהם : יחזקאל לג, כד.
- 164. האדם הגדול בענקים : יהושע יד, טו וברש"י שם (בשם מדרש אגדה) ובאיוב לב, ב. ב"ר פי"ד, ו. במדב"ר פי"ג, ג. סה"מ תרל"ח ע' ר. וש"נ.
מדרש תנחומא, נח ה׳ - הטקסט מספריא
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ וְגוֹ', אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. שָׁלֹש פְּעָמִים בַּפָּסוּק נֹחַ לָמָּה, זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁרָאוּ שְׁלֹשָה עוֹלָמוֹת, נֹחַ וְדָנִיֵּאל, וְאִיּוֹב. נֹחַ, רָאָה עוֹלָם בְּיִשּׁוּבוֹ וְרָאָהוּ בְּחֻרְבָּנוֹ וְחָזַר וְרָאָהוּ בְּיִשּׁוּבוֹ. דָּנִיֵּאל, רָאָה בִנְיַן בַּיִת רִאשׁוֹן וְרָאָהוּ חָרֵב וְחָזַר וְרָאָהוּ בָנוּי בְּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי. אִיּוֹב, רָאָה בִּנְיַן בֵּיתוֹ וְחֻרְבָּנוֹ וְחָזַר וְרָאָה בְּיִשׁוּבוֹ. אִישׁ צַדִּיק, עַל שֶׁזָּן בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא צַדִּיק. שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִקְרְאוּ צַדִּיקִים עַל שֶׁזָּנוּ אֶת הַבְּרִיוֹת, נֹחַ וְיוֹסֵף. שֶׁכָּךְ כְּתִיב בּוֹ, עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק (עמוס ב, ו). וּכְתִיב בּוֹ, וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף (בראשית מז, יב).
אָמַר רַב אַחֲוָה בַּר רַב זְעִירָא, אַף בְּנֵי נֹחַ שֶׁנִּכְנְסוּ בַתֵּבָה וְהַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה וְהָעוֹפוֹת, כֻּלָּן צַדִּיקִים הָיוּ, לְפִי שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ כְּתִיב בָּהֶן, שֶׁהִרְבִּיעוּ בְּהֵמָה עַל חַיָּה וְחַיָּה עַל בְּהֵמָה וְהַכֹּל עַל אָדָם וְאָדָם עַל הַכֹּל, לְפִיכָךְ כְּתִיב בָּהֶן, הִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ. וּמִנַּיִן שֶׁמִּמַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית נִצְטַוּוּ הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת וָרֶמֶשׂ שֶׁלֹּא לְהִדָּבֵק עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, דִּכְתִיב: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְגוֹ' (בראשית א, כה). אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל מִין וָמִין יִדְבַּק בְּמִינוֹ, וְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ אָסוּר.
תָּמִים, זֶה אֶחָד מִשִּׁבְעָה מְהוּלִים שֶׁנּוֹלְדוּ בָעוֹלָם, אָדָם הָרִאשׁוֹן נִבְרָא מָהוּל, וְשֵׁת בְּנוֹ נוֹלַד מָהוּל, דִּכְתִיב: וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ (בראשית ה, ג). נֹחַ נוֹלַד מָהוּל, דִּכְתִיב: תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו. יַעֲקֹב נוֹלַד מָהוּל, דִּכְתִיב: וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם (בראשית כה, כז). וְיוֹסֵף נוֹלַד מָהוּל, דִּכְתִיב: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף (בראשית לז, ב), שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְאָבִיו. מֹשֶׁה נוֹלַד מָהוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא (שמות ב, ב). וְאִיּוֹב נוֹלַד מָהוּל, דִּכְתִיב: אִישׁ תָּם וְיָשָׁר (איוב א, ח).
בְּדֹרֹתָיו, וְלֹא בְדוֹרוֹת אֲחֵרִים. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. חַד אָמַר, תָּמִים הָיָה בְּדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפַּלָּגָה, שֶׁאִלּוּ הָיָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, לֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו. מָשָׁל לְחָבִית שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת בְּמָקוֹם הַמְטֻנָּף. בִּמְקוֹמָהּ, רֵיחָה נוֹדֵף. שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָהּ אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף. וְחַד אָמַר, תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, כָּל שֶׁכֵּן בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים. מָשָׁל לִצְלוֹחִית שֶׁל פַּלְיָטוֹן שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת בִּמְקוֹם הַטִּנֹפֶת רֵיחָהּ נוֹדֵף, כָּל שֶׁכֵּן אִם הָיְתָה מֻנַּחַת בִּמְקוֹם הַבֹּשֶׂם.
אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹמְכוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּקַּע בְּמַעֲשֵׂה דוֹר הַמַּבּוּל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵן וְהָיָה הוֹלֵךְ בִּשְׁלִיחוּת אָבִיו, וְהָיָה לְפָנָיו דֶּרֶךְ מְשֻׁקָּע בְּטִיט, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ סוֹמְכוֹ שֶׁלֹא יִשְׁקַע בַּטִּיט. אֲבָל אַבְרָהָם כְּתִיב בּוֹ, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי (בראשית מח, טו), וּבָאָבוֹת כְּתִיב: הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבוֹתַי לְפָנָיו שֶׁהָיוּ מְרַוְּחִין לַשְּׁכִינָה, וְהָיוּ מַקְדִּימִין וְהוֹלְכִין לְפָנָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ.
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה מַתְרֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה, אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר. עָמַד נֹחַ וְעָשָׂה תְשׁוּבָה וְנָטַע אֲרָזִים. וְהָיוּ אוֹמְרִין לוֹ, אֲרָזִים אֵלּוּ לָמָּה? אָמַר לָהֶן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, וְאָמַר לִי לַעֲשׂוֹת תֵּבָה, כְּדֵי שֶׁאִמָּלֵט בָּהּ אֲנִי וּבֵיתִי. וְהָיוּ מְשַׂחֲקִין מִמֶּנּוּ וּמַלְעִיגִין בִּדְבָרָיו. וְהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָן אֲרָזִים וְהֵן גְּדֵלִין. וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? וּמֵשִׁיב לָהֶן כָּעִנְיָן הַזֶּה, וְהָיוּ מַלְעִיגִין עָלָיו. לְסוֹף יָמִים קִצְּצָן וְהָיָה מְנַסְּרָן, וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה. וְאוֹמֵר לָהֶן כָּךְ, וְהָיָה מַתְרֶה בָהֶן. כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה, מִיָּד הֵבִיא עֲלֵיהֶן מַבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם.
בראשית רבה ל׳:י׳ - הטקסט מספריא
אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ (בראשית ו, ט), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מָשָׁל לְשַׂר שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן אָמַר לַקָּטָן הַלֵּךְ עִמִּי וְאָמַר לַגָּדוֹל בּוֹא וְהַלֵּךְ לְפָנָי. כָּךְ אַבְרָהָם שֶׁהָיָה כֹּחוֹ יָפֶה (בראשית יז, א): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, אֲבָל נֹחַ שֶׁהָיָה כֹּחוֹ רַע, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה מִשְׁתַּקֵּעַ בְּטִיט עָבֶה, הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְרָאָה אוֹתוֹ, אָמַר לֵיהּ עַד שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּקֵּעַ בְּטִיט הַלֵּךְ עִמִּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, וּלְמָה אַבְרָהָם דּוֹמֶה לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ מְהַלֵּךְ בַּמְּבוֹאוֹת הָאֲפֵלִים, הֵצִיץ אוֹהֲבוֹ וְהִתְחִיל מֵאִיר עָלָיו דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְרָאָה אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ עַד שֶׁאַתָּה מֵאִיר לִי דֶּרֶךְ חַלּוֹן בּוֹא וְהָאֵר לְפָנַי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, עַד שֶׁתְּהֵא מֵאִיר לִי מֵאַסְפּוֹטַמְיָא וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ, בּוֹא וְהָאֵר לְפָנַי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מח, טו): וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו וגו'. רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְרוֹעֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַבִּיט בְּצֹאנוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לְנָשִׂיא שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ וּזְקֵנִים לְפָנָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָנוּ צְרִיכִים לִכְבוֹדוֹ, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הוּא צָרִיךְ לִכְבוֹדֵנוּ.
בראשית רבה י״ד:ו׳ - הטקסט מספריא
אֶת הָאָדָם (בראשית ב, ז), בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, אָמַר רַבִּי לֵוִי (יהושע יד, טו): הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים, זֶה אַבְרָהָם. לָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ גָּדוֹל, שֶׁהָיָה רָאוּי לְהִבָּרְאוֹת קֹדֶם לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמָּא יְקַלְקֵל וְאֵין מִי שֶׁיָּבוֹא לְתַקֵּן תַּחְתָּיו, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אֶת הָאָדָם תְּחִלָּה, שֶׁאִם יְקַלְקֵל יָבוֹא אַבְרָהָם וִיתַקֵּן תַּחְתָּיו. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם יֵשׁ לוֹ קוֹרָה שׁוֹפַעַת, הֵיכָן הוּא נוֹתְנָהּ לֹא בְּאֶמְצַע טְרַקְלִין כְּדֵי שֶׁתִּסְבֹּל קוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וְקוֹרוֹת שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, כָּךְ לָמָּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַבְרָהָם בְּאֶמְצַע הַדּוֹרוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּסְבֹּל דּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנָיו וְהַדּוֹרוֹת שֶׁלְּאַחֲרָיו. אָמַר רַבִּי לֵוִי מַכְנִיסִין אֶת הַמְתֻקֶּנֶת לְבַיִת שֶׁל מְקֻלְקֶלֶת, וְאֵין מַכְנִיסִין אֶת הַמְקֻלְקֶלֶת לְבֵיתָהּ שֶׁל מְתֻקֶּנֶת.
במדבר רבה י״ג:ג׳ - הטקסט מספריא
וַיְהִי הַמַּקְרִיב וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כט, כג): גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בַר אַבָּא גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, כֵּיצַד בְּשָׁעָה שֶׁעָבַר אָדָם עַל צִוּוּיוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָכַל מִן הָאִילָן, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וּפָתַח לוֹ פֶּתַח, וְלֹא בִּקֵּשׁ אָדָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, כב): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם וגו'. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מַהוּ וְעַתָּה, אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ עַכְשָׁו עֲשֵׂה תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבְּלָךְ, וְאָמַר אָדָם אִי אֶפְשִׁי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר וְעַתָּה, וְאָמַר אָדָם פֶּן, אִי אֶפְשִׁי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אָדָם מִן הַדִּין הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, נֶאֱמַר כָּאן כְּרֻבִים, (בראשית ג, כד): וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים, וְנֶאֱמַר בְּסַנְחֵרִיב כְּרֻבִים, (ישעיה לז, טז): ה' צְבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, מַה לְּהַלָּן חֵרוּפִים וְגִדוּפִים, אַף כְּרֻבִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חֵרוּפִים וְגִדוּפִים, הֱוֵי גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, לְפִי שֶׁנִּתְגָּאָה עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה הִשְׁפִּיל אוֹתוֹ וְגֵרְשׁוֹ מִגַּן עֵדֶן. וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה אַבְרָהָם שֶׁהִשְׁפִּיל רוּחוֹ וְאָמַר (בראשית יח, כז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, לְכָךְ קָרָא אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (יהושע יד, טו): הָאָדָם הַגָּדוֹל בַּעֲנָקִים, שֵׁם זֶה גָּדוֹל מִן אָדָם הָרִאשׁוֹן. דָּבָר אַחֵר גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, זֶה פַּרְעֹה שֶׁנִּתְגָּאָה עַל משֶׁה וְאָמַר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ וגו', וְהִשְׁפִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה משֶׁה (שמות ח, ה): לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וגו', וְאוֹמֵר (שמות ט, כט): כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי וגו'. דָּבָר אַחֵר גַּאֲוַת אָדָם, זֶה עֲמָלֵק, שֶׁנִּתְגָּאָה עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחֵרוּפָיו וְגִדוּפָיו, שֶׁהָיָה מַשְׁלִיחַ זְמוֹרָה אֶל אַפּוֹ וְהָיָה נוֹטֵל זַכְרוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף וְאוֹמֵר בְּזוֹ חָפַצְתָּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כה, יח): וַיְזַנֵּב בְּךָ, שֶׁהִכָּם מַכַּת זָנָב. וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ וגו'. דָּבָר אַחֵר גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, זֶה תָּבוֹר וְכַרְמֶל שֶׁבָּאוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם, מִתְגָּאִים לוֹמַר שֶׁאָנוּ גְּבוֹהִים וְעָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן אֶת הַתּוֹרָה. וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה סִינַי שֶׁהִשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁאֲנִי נָמוּךְ, וְעַל יְדֵי כָךְ תָּמַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבוֹדוֹ עָלָיו וְנִתְּנָה עָלָיו הַתּוֹרָה וְזָכָה לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי. דָּבָר אַחֵר גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, זֶה יוֹסֵף שֶׁהִנְהִיג שְׂרָרָה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ אֶחָיו לְפָנָיו עַבְדְּךָ אָבִינוּ, וְהָיָה שׁוֹתֵק, לְפִיכָךְ נִקְרָא עֲצָמוֹת בְּחַיָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ, כה): וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה. וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד, זֶה יְהוּדָה שֶׁהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי יוֹסֵף בִּשְׁבִיל בִּנְיָמִין (בראשית מד, יח) (בראשית מד, לב) (בראשית מד, לג): יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר, כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר, וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ וגו'. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהוּדָה אַתָּה הִשְׁפַּלְתָּ עַצְמְךָ מִפְּנֵי אָחִיךָ הַקָּטָן הֵימֶךָ, חַיֶּיךָ כְּשֶׁיּוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְיָבוֹאוּ הַשְּׁבָטִים לְהַקְרִיב, אֵין אֶחָד מֵהֶם מַקְרִיב רִאשׁוֹן לְפָנֶיךָ, אֶלָּא חוֹלְקִים לְךָ כָּבוֹד וְאַתָּה הוּא שֶׁתַּקְרִיב רִאשׁוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וגו' לְמַטֵּה יְהוּדָה וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.