שמו

הגבורות, ולהיות ויריעו ל' תרועם בשבט ברזל זהו ע"י ברן יחד כוכבי בקר ע"י ק"ש דבוקר דוקא, וזהו בבקר יאכל עד הוא ע"ד רבתי שבק"ש, ולכן אמר משה לקרח בקר ויודע, כי קרח רצה להגביר בחי' הגבורות קו השמאל ואמר לו שימתין עד הבקר ויראה כי העיקר הוא ע"י החסדים דוקא, ולכן בפ' ראשונה דק"ש שהוא ש' מ"ב בחי' גבורה הנה האור הוא חסד כמ"ש ואהבת, וזהו נמשך ע"י הכהן איש החסד דוקא כי הכהן ממשיך מבחי' רב חסד לכן יכול להיות גילוי גם למטה כו'. וזהו מ"ש לבקרים אצמית כל רשעי ארץ, פי' רשעי ארץ קאי על הרשעים שנמשכו אחר גבורות קשות שא"א לבררם כו', לכן לבקרים אצמית כל רשעי ארץ שהזמן הוא בבקר כו'.

והנה בתחלה הלך משה אל קרח כי דימה שכמו שיום שלישי מברר את המחיצה שנעשה ביום שני שלכן נאמר ביום שלישי ב"פ כי טוב, הא' ליום שני והב' ליום שלישי, כמו"כ גם הוא יברר את קרח, אבל קרח לא רצה לכן אמר בקר כו'. והנה אחר מפלת קרח נאמר שהבכורות משועבדי' לכהנים כי בתחלה הי' עבודה בבכורות, כי הבכורות הוא אחר יחוס האם כי הוא פטר רחם שפוטר את הרחם, אבל כהנים היחוס אחר האב ולכן בת כהנת שניסת לישראל הולד ישראל וכהן שנשא ישראלית הולד כהן, והנה אדה"ר הי' בכורו ש"ע לכן הי' עבודה בבכורות, אבל אח"כ כשבא נחש על חוה והטיל בה זוהמא ניטל עבודה מבכורות כו'. אך לפ"ז צ"ל מפני מה עד שלא הוקם המשכן הי' עבודה בבכורות, הענין מפני כי כשעמדו ישראל על הר סיני פסקה זוהמתן כו', והי' העבודה בבכורות, אבל אח"כ ניטל העבודה