רנ

קוב"ה מצד עצמותו ומהותו ית' לא שייך עליו מלת אחד שהרי⁶⁰ הוא יחיד כו' ובפ' מקץ⁶⁰ בהביאור ע"פ כי אתה נרי בענין מלך יחיד חי העולמים, ובלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ענין ק"ש ושם פ"ב גבי וזהו חד ולא בחושבן כו', וכשישים האדם כו' בבחי' יחידה שבנפש כו'].

והנה מבואר זה במ"א עד"מ שהשכל במוח הוא בבחי' או"פ וכלי⁶¹ שהרי קלקול המוח גורם קלקול השכל כמבואר בספרי הרפואה מזה מוכח שהוא בחי' כלי לאור פנימי המצומצם בו שהוא השכל כו', ועד"ז מדות בלב ונפש בכבד כו', משא"כ בחי' הכתר שהוא הרצון אין לו כלי שיגבילנו והוא אינו נתפס בכל חלקי אברי הגוף⁶² וגם הנה הוא מושל ושליט בכל חלקי הקטנים שבאברי הגוף כו' [וע' מזה ג"כ בלק"ת פ' צו בד"ה להבין מפני מה יו"ט דפסח ובד"ה ויקח קרח ושם ספ"א ובד"ה נשא את ראש בני גרשון דרוש השני פ"ב]. וזהו שאמר בכתר עליון דאיהו תפיס בכולהו עלמין⁶² ולית מאן דתפיס בי' כו'. ואמנם הנה מזה הטעם שאין בחי' כלי הגבלה כלל לבחי'⁶³ יחידה אלא הן אורות מקיפים בלבד מבלתי הגבלה כלל לכך אין מן ההכרח שיתגלו ושיתפשטו למטה ע"י התעוררות מלמטה אלא הן באין ונמשכין להתגלות למטה מאליהם, כי היא הנותנת דלפי שאין להם אחיזה ושייכות למטה בכלים ואורות אין להם ערך עמהם עד שיהיו הם מעוררים אותם אלא לאחר שנשלם תיקון דכלי באים ממילא ושורים עליו כו', משא"כ בחי' אור פנימי דלפי שהוא יש לו שייכות וקשר וחיבור עם הכלי שהרי הוא מוגבל בכלי לכך יש לו ערך ג"כ עמו עד שלא ישרה בו רק לפי ערך ההכנה והוא לפי ערך ההעלאת מ"ן כידוע. והיינו הטעם שאנו אומרים ברוך אתה כו' ממילא יתברך כי מעצמות יבוא אור המקיפים מטעם זה אך הנה לא יבוא ממילא רק אחר שיש בחי' שלימות בתיקון הכלי דוקא [(וכענין יריעות המשכן וכל כליו לאחר שהוכנו בשלימות אז ירד כבוד ה' בענן המקיף ממילא כו' וכמ"ש במ"א באריכות)] [וע' בלק"ת בשה"ש⁶⁴ בד"ה להבין ביאור הדברים ע"פ אני ישינה ולבי ער ושם פ"ב בענין פתחי לי כחודה של מחט ואני אפתח לך כפתחו של אולם יעו"ש]. (ויובן זה עוד מההיפך ממ"ש בלעם את שבעת המזבחות⁶⁵ ערכתי ואעל כו' והיינו שעשה הכנה שישרה עליו דבר הנבואה, וע' בלק"ת מהאריז"ל פ' בלק⁶⁶ ענין בלעם שהי' מהמקיף, וי"ל שלפי שבלעם ראה שהקב"ה אוהב א"י וע"י בחי' הפנימי' בודאי לא יוכל להם שהגם שהזכיר חטאותם למקומותם⁶⁷ עכ"ז כו', ולכן ניסה א"ע אולי