א
וידבר כו' ויצוום כו'
בס"ד פ' וארא ל"ח
מספר למעלה כו' שיטות אם אצילות הוא בלי מספר - (פרק: א-ג)
[וארא]
וידבר ה' אל משה ואל אהרן, ויצוום1 אל בני ישראל ואל פרעה כו' להוציא2 כו'. וצ"ל מה"ע הציוי לבנ"י שיצאו מאמ"צ, הלא סבלו כובד השעבוד, ובוודאי רצונם הי' לצאת וכמ"ש וישמעו כי פקד ה'3, וכי4 בלשון הזה הי' שמור אצלם מפי יוסף שיגאלו5 ממצרי' ולמה היו צריכים לציוי. וגם לא בדידם תלי' מילתא כלל, ומה יועיל הציוי להם. והאיך יועיל הציוי להמשועבד שיצא משעבודו, שלכאו' אינו שייך כלל כ"א להמשעבד אותם, ושנתנו לו להשתעבד, ומה גם כי הקדים הציוי להם מכמו לפרעה שהיו משעבדים6 תח"י, שכ"ז אינו מובן כלל. וגם מה שהשיב משה ק"ו הן בנ"י לא שמעו אלי7 ואיך ישמעני פרעה, הלא מה שלא שמעו בנ"י זהו מטעם שאומר שם מקוצר רוח ועבודה קשה שכ"ז אינו שייך כלל אצל פרעה מלך מצרים, ובאמת זהו מיו"ד ק"ו שבתורה8. וגם מנושא התירוץ שלא שמעו זהו מחמת הקוצר רוח ועבודה קשה הא בלתי זה היו שומעי' ושמיעתם הי'
הערות
- 1. וידבר. . ויצוום : מכאן מתחיל ההמשך הכולל ד מאמרים (י"ג פרקים), והם: א) ד"ה זה הכולל פרקים א — ג. ב) ד"ה גדול אדונינו הכולל פרקים ד — ו. ג) אז ישיר הכולל פרקים ז — י. ד) ועמדו רגליו הכולל פרקים יא — יג. דרוש זה [הכולל פרקים א-ג] מיוסד על מאמר ד"ה זה מכ"ק אדמו"ר הזקן משנת תקס"ח שנדפס באוה"ת וארא ע' קצו בתוס' הגהות מכ"ק אדמו"ר הצ"צ, והערות נוספות שם ע' ריז ואילך, וקיצור מהדרוש באוה"ת פרשתינו כרך ח ע' ב'תתצד. וביאור על הדרוש (משנת תקס"ח) ע' קמו ואילך. (וראה) ע' רי ואילך. ראה סה"מ תרכ"ז ע' צה ואילך. וש"נ. תרכ"ח ס"ע קמד ואילך. וראה גם ספר המאמרים תרס"ד ע' ריא. תרס"ח ע' סג ואילך. תרפ"ד ע' רסה ואילך. פלח הרמון שמות ע' נג ואילך. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן בחלק ההנחות [ומשם נעתקה הכותרת שבריש המאמר פרט לתיבת בס"ד]. דרוש זה נזכר בסה"מ תר"ן ע' שז. ע' רפג. ע' שעח. ע' שעט. הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח ע' לו. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תעא. ההמשך נדפס מגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש הנמצא בבוך 1089 בתחילתו. ונמצא גם בכת"י מעתיק הר"ש סופר בבוך 2083 בתחילתו ונרשם לקמן: ב.
- 2. וידבר ה'. . ויצוום. . להוציא : וארא ו, יג.
- 3. וישמעו כי פקד ה' : שמות ד, לא.
- 4. וכי : כ"ה גם בב.
- 5. בלשון הזה. . שיגאלו : ראה פדר"א פמ"ח. תנחומא באבער כא ובהערה קז. רש"י שמות ג, יח.
- 6. משעבדים : כ"ה גם בב.
- 7. הן בנ"י לא שמעו אלי : וארא ו, יב.
- 8. מיו"ד ק"ו שבתורה : ראה ב"ר פצ"ב, ז. רש"י וארא ו, יב. שיחת ש"פ מקץ תשל"ו סכ"ח. ס"ל — סל"ד.
רש"י על שמות ג׳:י״ח - הטקסט מספריא
ושמעו לקלך. מִכֵּיוָן שֶׁתֹּאמַר לָהֶם לָשׁוֹן זֶה, יִשְׁמְעוּ לְקוֹלְךָ, שֶׁכְּבָר סִימָן זֶה מָסוּר בְּיָדָם מִיַּעֲקֹב וּמִיּוֹסֵף, שֶׁבְּלָשׁוֹן זֶה הֵם נִגְאָלִים, יַעֲקֹב אָמַר לָהֶם "וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם" (בראשית נ'), יוֹסֵף אָמַר לָהֶם "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם" (שם):
נקרה עלינו. לְשׁוֹן מִקְרֶה; וְכֵן "וַיִּקָּר אֱלֹהִים", "וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה" (במדבר כ"ג) – אֱהֵא נִקְרֶה מֵאִתּוֹ הֲלֹם:
ושמעו לקלך AND THEY SHALL HEARKEN TO THY VOICE — as soon as you will mention to them this expression (the double use of the verb פקד as in v. 16) they will hearken to your voice, for they have long had this sign as a tradition from Jacob and Joseph that by mention of this phrase their deliverance will be brought about. Jacob said to them “And God will surely visit you”, and Joseph said to them (Genesis 50:25) “God will surely visit you”.
נקרה עלינו GOD HATH HAPPENED TO MEET US — The word נקרה signifies a casual meeting. Similar are: (Numbers 23:4) “And God happened to meet (ויקר) [Balaam]”; (Numbers 23:15) ואנכי אִקָּרָה כה which means “I will be met by him yonder”.
בראשית רבה צ״ב:ז׳ - הטקסט מספריא
הֵן כֶּסֶף וגו' (בראשית מד, ח), תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה קַלִּים וַחֲמוּרִין שֶׁכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, הֵן כֶּסֶף וגו' הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ, קַל וָחֹמֶר וְאֵיךְ נִגְנֹב. (שמות ו, יב): הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְקַל וָחֹמֶר (שמות ו, יב): וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה. (במדבר יב, יד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, קַל וָחֹמֶר לַשְּׁכִינָה אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. (דברים לא, כז): הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם, קַל וָחֹמֶר (דברים לא, כז): וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי. (ירמיה יב, ה): כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ, קַל וָחֹמֶר (ירמיה יב, ה): וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים. (ירמיה יב, ה): וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ, וְקַל וָחֹמֶר (ירמיה יב, ה): וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן. (שמואל א כג, ג): הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים, וְקַל וָחֹמֶר (שמואל א כג, ג): וְאַף כִּי נֵלֵךְ קְעִלָה. (משלי יא, לא): הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם, קַל וָחֹמֶר (משלי יא, לא): וְאַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא, (אסתר ט, יב): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וגו', וְקַל וָחֹמֶר (אסתר ט, יב): בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ. (יחזקאל טו, ה): הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה, קַל וָחֹמֶר (יחזקאל טו, ה): אַף כִּי אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר.
רש"י על שמות ו׳:י״ב - הטקסט מספריא
ואיך ישמעני פרעה. זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה קַל וָחֹמֶר שֶׁבַּתּוֹרָה (בראשית רבה צ"ב):
ערל שפתים. אֲטוּם שְׂפָתַיִם; וְכֵן כָּל לְשׁוֹן עָרְלָה אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא אָטוּם, "עֲרֵלָה אָזְנָם" (ירמיהו ו') – אֲטוּמָה מִשְּׁמֹעַ, "עַרְלֵי לֵב" (שם ט') – אֲטוּמִים מֵהָבִין, "שְׁתֵה גַּם אַתָּה וְהֵעָרֵל" (חבקוק ב') – וְהֵאָטֵם מִשִּׁכְרוּת כּוֹס הַקְּלָלָה, "עָרְלַת בָּשָׂר" – שֶׁהַגִּיד אָטוּם וּמְכֻסֶּה בָהּ, "וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ" (ויקרא י"ט) – עֲשׂוּ לוֹ אֹטֶם וּכְסוּי אִסּוּר שֶׁיַּבְדִּיל בִּפְנֵי אֲכִילָתוֹ, "שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים" (שם) – אָטוּם וּמְכֻסֶּה וּמֻבְדָּל מִלְּאָכְלוֹ:
ואיך ישמעני פרעה HOW THAN SHALL PHARAOH HEAR ME? — This is one of the ten inferences from minor to major which are found in the Bible (Genesis Rabbah 92:7).
ערל שפתים OF UNCIRCUMCISED LIPS — It really means obstructed as regards the lips. So, too, in respect to all forms derived from ערל I say that they signify obstructed. E. g. (Jeremiah 6:10) “their ear is עֲרֵלָה — stopped up so that it will not hear; (Jeremiah 9:25) “עַרְלִי in heart” — their hearts are closed so that they will not understand; (Habakkuk 2:16) “Drink thou, also וְהֵעָרֵל” — and become thou closed up (in thy senses) through intoxication caused by the cup of curse mentioned in that passage; the foreskin (ערלה) of the flesh is so called because the membrum is closed up and covered by it; (Leviticus 19:23) וערלתם ערלתו signifies, make for it (the tree) a closure (אוטם) and cover by means of an inhibition that will prove a barrier against eating it; (Leviticus 19:23 “Three years shall it be to you as ערלים” — it shall be closed up and covered and barred so that it many not be eaten.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.