תרל
דרכי'149 בכסף ושטר כו'. והענין הוא למעלה כידוע דכנ"י נק' אשה וכתי' וארשתיך לי כו', דבמ"ת הי' בבחי' אירוסין כמ"ש ביום חתונתו היינו שקיבלו התורה בבחי' מקיף דקידושין כמו הרי את מקודש"ת דכנ"י נעשית מקודשת להקדב"ה, והוא המקור לכל יחוד וזווג שיהי' אח"כ והיינו לע"ל שיהי' בחי' נישואין, כי כל מה שהי' בהעלם באירוסין דמ"ת הכל יבא בבחי' גילוי גמור בכנ"י לע"ל, כמו בבחי' יחוד וזווג שנק' נישואין שבא אור שפע המשפיע למקבל בגילוי גמור והוא הנק' קליטה כידוע, והיינו ענין טעמי תורה שהוא פנימי' אא"ס שבפנימי' טעמי תו"מ יומשך בכנ"י בהתגלות גמור בבחי' כלי כמאמר אין האשה כורתת ברית150 אלא למי שעשאה כלי בית קיבול לקבל אור ושפע דמשפיע בגילוי ובאופן ערך שפע המשפיע דוקא, ולהיות שלע"ל יהי' התגלות כל עצמו' אא"ס שבתורה (שאז גם התורה בבחי' א"ס כמ"ש ארוכה מארץ מדה151 ורחבה מני ים ארץ וים ב' ההי"ן כו' והוא פנימי' התורה) יהי' כנ"י בית קיבול לקבל כל המרחב שבעצמות אא"ס, ולכך נק' ארץ חפ"ץ ונק' ארץ טובה ורחבה בלי גבול (משא"כ עכשיו כו'). וז"ש ביום ההוא תקראי לי אישי152 כו' ולא עתה שלא הי' רק אירוסין וכמ"ש וארשתיך לי כו'. וזהו האשה נקנית בכסף הוא בחי' האירוסין בטבעת קידושין בעיגול בחי' מקיף לבד כנ"ל, ובביאה הוא בחי' נישואין ביחוד וזוג היינו לע"ל כנ"ל.
(ונמצא מובן מזה דבחי' אירוסין שהי' במ"ת שהי' בחי' מקיף יהי' בבחי' או"פ לע"ל, וז"ש וארשתיך לי באמונה וידעת כו' דעכשיו בחי' האמונה בכנ"י בבחי' מקיף בלבד וכן בחי' הדעת שיודעי' ומשיגי' הכל מרחוק ה' נראה להם ולא בגילוי גמור, וגם כל המצות מעשיות שישראל עושין עכשיו הכל נעשה למעלה בחי' יחודי' עליוני' דקודב"ה ושכינתי' ושורה בהעלם ומקיף בלבד, ומ"ש אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם153 היינו בבחי' מקיף על נשמתו שנק' לבושי', ולע"ל יבאו בגילוי, והוא העוה"ב שיש לכאו"א מישראל ע"י המצות שעשה בעוה"ז כידוע, ואמנם בבחי' גליא שבג' קשרין הללו הרי בחי' האירוסי' שהי' במ"ת בהעלם אינו רק לגבי הנישואי' דלע"ל שכל זה בבחי' הפנימי' הנק' סתים, אבל בחי' הנגלה הבא למעשה כמ"ש והנגלות לנו ולבנינו154 כו' הוא בא לבחי' נישואין ביחוד גמור גם עכשיו והן כל מעשה המצו' שנעשה יחוד קודב"ה ושכינתי' אלא שאין זה בבחי' הפנימי' שנק' נסתרות לה' אלקינו ולע"ל גם הפנימי' יתגלו ואין גילוי זה דלע"ל רק מסיבת
הערות
- 149. והאשה נקנית בג' דרכי' : קידושין ב, א. וראה לעיל ד"ה אשר ברא (השני). וש"נ.
- 150. אין האשה כורתת ברית : סנהד' כב, ב.
- 151. ארוכה מארץ מדה : איוב יא, ט.
- 152. ביום ההוא תקראי לי אישי : ע"פ הושע ב, יח.
- 153. אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם : ע"פ אחרי יח, ה. וראה בהנסמן ע"ז ב”מילואים להמ"מ" בסו"ס מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"א ר"ע שח.
- 154. והנגלות לנו ולבנינו : נצבים כט, כח.
קידושין ב׳ א - הטקסט מספריא
הָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים, וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. נִקְנֵית בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר, וּבְבִיאָה. בְּכֶסֶף: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּדִינָר וּבְשָׁוֶה דִּינָר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בִּפְרוּטָה וּבְשָׁוֶה פְּרוּטָה. וְכַמָּה הִיא פְּרוּטָה – אֶחָד מִשְּׁמֹנָה בָּאִיסָּר הָאִיטַלְקִי.
וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּגֵט וּבְמִיתַת הַבַּעַל. הַיְּבָמָה נִקְנֵית בְּבִיאָה, וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּחֲלִיצָה וּבְמִיתַת הַיָּבָם.
גְּמָ׳ הָאִשָּׁה נִקְנֵית. מַאי שְׁנָא הָכָא דְּתָנֵי ״הָאִשָּׁה נִקְנֵית״, וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּתָנֵי ״הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ״? מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵי כֶּסֶף,
וְכֶסֶף מְנָא לַן – גָּמַר ״קִיחָה״ ״קִיחָה״ מִשְּׂדֵה עֶפְרוֹן. כְּתִיב הָכָא: ״כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה״, וּכְתִיב הָתָם: ״נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי״,
וְקִיחָה אִיקְּרִי ״קִנְיָן״, דִּכְתִיב: ״הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם״.
MISHNA: A woman is acquired by, i.e., becomes betrothed to, a man to be his wife in three ways, and she acquires herself, i.e., she terminates her marriage, in two ways. The mishna elaborates: She is acquired through money, through a document, and through sexual intercourse. With regard to a betrothal through money, there is a dispute between tanna’im: Beit Shammai say that she can be acquired with one dinar or with anything that is worth one dinar. And Beit Hillel say: She can be acquired with one peruta, a small copper coin, or with anything that is worth one peruta. The mishna further clarifies: And how much is the value of one peruta, by the fixed value of silver? The mishna explains that it is one-eighth of the Italian issar, which is a small silver coin.
And a woman acquires herself through a bill of divorce or through the death of the husband. A woman whose husband, who had a brother, died childless [yevama], can be acquired by the deceased husband’s brother, the yavam, only through intercourse. And she acquires herself, i.e., she is released from her levirate bond, through ḥalitza or through the death of the yavam.
GEMARA: The mishna teaches that a woman can be acquired in three ways. The Gemara asks: What is different here that this mishna teaches: A woman is acquired, using the language of acquisition, and what is different there, in the beginning of the next chapter (42a), which teaches: A man betroths, using the language of betrothal? The Gemara explains: In this mishna the tanna utilized the language of acquisition because he wanted to teach about betrothal through money, which is the standard means of exchange in an act of acquisition.
The Gemara continues its explanation: And from where do we derive that betrothal is accomplished by means of giving money? It is derived by means of a verbal analogy between the term expressing taking stated with regard to betrothal and from the term expressing taking with regard to the field of Ephron. How so? It is written here, with regard to marriage: “When a man takes a woman” (Deuteronomy 24:1), and it is written there, concerning Abraham’s purchase of the field of the Cave of Machpelah from Ephron the Hittite: “I will give money for the field; take it from me” (Genesis 23:13). This verbal analogy teaches that just as Ephron’s field was acquired with money, so too, a woman can be acquired with money.
The Gemara continues: And the taking of Ephron’s field is called an acquisition in the Torah, as it is written with regard to the same issue: “The field which Abraham acquired” (Genesis 25:10).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.