תרעו
אלא נמשך בלא הדרגה כיון שזו המחשבה המתגלית במוח ישנה* ג"כ בהרגל ממש בבחי' מקיף ע"כ תיומ"י שעולה במחשבתו במוח לילך ברגלו תפעול המחשבה כן בהרגל שהרי זו* המחשבה נמצאת ג"כ ברגל ואע"פ שהוא שם רק בבחי' מקיף מ"מ המקיף פועל ומחיה, וכמו שמהות הנשמה אינו מושג גם במוח ואעפ"כ פועלת הכל) וממשל זה יובן קצת ענין א"פ וא"מ איך שבאמת המקיף פועל ומהוה ומחי' אף שאינו מושג כלל בהעולמות וכמו עד"מ שהמח' פועל ברגל תיומ"י להיותה בבחי' מקיף שם ואעפ"י שאין הרגל משיג כלל את המח' כנ"ל (ועמ"ש בביאור* ע"פ יונתי גבי כי לא מחשבותי מחשבותיכם.
הערות
- *. ישנה ג"כ בהרגל ממש : כן הוא בגוכי"ק 1102. ובגוכי"ק 1122 הוגה: מקפת ג"כ הרגל.
- *. שהרי זו המחשבה. . פועלת הכל) : כן הוא בגוכי"ק 1102. ובגוכי"ק 1122 הוגה: ברגע זו מאחר שזו המחשבה מקפת כל האיברים כאחד מבלי נצרך שימשוך כדרך ההשתלשלות כו' ועיין ג"כ קצת ממשל זה נזכר בע"ח שער סדר אבי"ע ספ"ג וז"ל, גם נדקדק הענין בדקות יותר כי הרי המח' עם הפעולה באים ביחד כו' כשהמח' מתפשט באברים עצמן ואז באים המח' והמעשה ביחד כו' ברגע אחד בלתי שיקדים זה לזה. וע"ש שכתוב משל זה לבאר ענין איהו וגרמוהי חד בהון, ולפי מ"ש הוא משל לבחי' האו"מ עם הכלים, ואפשר שכן הכוונה בע"ח כי איהו היינו ודאי ג"כ בחי' אוא"ס מה שלמעלה מההתלבשות בכלים הנק' גרמוהי ואעפי"כ הוא חד בהון, וזהו כמשל המח' שמתאחד עם הרגל כו'. ועמ"ש עוד ממשל זה בד"ה להבין מפני מה יו"ט דפסח הוא ביום שנעשה בו הנס כו').
- *. ועמ"ש בביאור. . קיצור מהנ"ל : נוסף בגוכי"ק 1122.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.