א'רד

הערות

1. *. הגהות על הדרוש קודש ישראל לה' הנ"ל אבודרהם הקשה למה או' ימלוך דתלים וע' פע"ח שער הקדושה ימלוך מלמטלמ"ע כעין שילוב א' בה' וע' יחיד מלך ומלך יחיד א"י וא"ח תרגום. את זהר ח"א ה' ב' ח"ב קל"ה ב' ואתחנן בעת א"ת עומדים ממעל כו'. מט"ט ס' פולסין יראה כדבעי. מענין ברכו בר"מ עקב פע"ח שער הברכות בינה ברכו בבינה ע' בנברך ביאור דברה"ז. וע' בהקדמה לשע"ק מלאכים דעשי' מעורבים. קדוש וברוך ע' בבהרת, מוחי' דאי' השתל' ומוחי' דאבא למעלה מהשתל' ע' בוהגדת לבנך, ברכה גלוי ההעלם מהעולם מעלמא דאתכסיא (וכברכה דמנש"ה שלא שייך שינוי כו'), וקדוש גלוי מבחי' שלמעלה מהעלם וגלוי דהשתלשלות וכמ"ש בענין כי טובי' דודיך מיין, היינו מה דקדש ח"ס נמשך ע"י ו' מזל ונוצר ווין וכענין מכה"כ הכנף מין כנף והייתם קדושי' דציצית, אבל בכה"מ ממכ"ע מלבישי' זרועות כו', וברכה מענין בריכה יש חפירה רברבא, אבל ו' צמצום מעין. ראשי' תבואת ה' תתאה ממכ"ע מקבל מבחי' ברכה מן העולם כו' וישראל ק דש ראשי' לבחי' זו שרית עם אנשי' מלאכי' (ברכתי בכורתי י"ל קדוש וברוך), יאשמו קרן וחומש הקרן פשוט מל' נשבע בחיי הקרן בהריב"ש וחומש וחמישי' לפרעה ע"י הוא חומש דישראל שנלקח מאבא ד' פרצופי' והחומש ע"י כו' וע' בענין רובע ישראל רובע דבחי' ישראל כמ"כ י"ל חומש ודו"ק, הנה ישכיל עבדי וגבה מאד ה' עליות המל' לע"ל, אחותי רעייתי יונתי תמתי, שראשי נמלא טל בחי' ה' כמ"ש והי' שארית יעקב כטל כו' בקרב עמי' רבים מה שאכלו ישראל יוסיף ה' ד' ידות יוצאי' ביד רמה בחי' ה', נרנח"י יחידה משיח, לאתבא צדיקיא בתיובתא, ד' גליות אכילה רובע ישראל מצרים ובבל ג"ר כו' עד דמטו רגלין, ושלמו חומש ניצוצי' דחלקם ממש כענין הקטרת בשל"ה ספ"פ חשים חושים משיח חומש, רש"י שה"ש ומאתים החומש שתו' י"ל כתר נחלק לב' פרצופים שתות ע"י על ה"פ חומש כללו' כתר על או"א זו"נ. וז"ש בגמ' חמישיותיו חמישיות הרבה כי יש הרבה כתרי' אכן לגאו ולבר י"ל פנימי' ומקיף קו עיגול, החומש י"ל יב"ק קרן קדושה הוספה יחוד יחיד ויחידה אחת היא כו' ע' מי יתנך תקס"ה ביטול בצדיקי' ג"כ רצון שבחכמה למעלה מהטעם אך בע"ת מצד החידוש כו' רצון למעלה מהטעם דנה"ב, אך בצדיקי' ג"כ בנה"ב י"ל שם זה טפל א"נ בירור חכמ' דתהו וזהו בירור כתר דתהו דם וחלב ב' מדת רעות כעס גבורה ותענוג חסד ויתהפכו שניהם [להיות] לעולם ירגיז ותענוג דקדושה. גם צפור מצאה בית י"ל בגלות יניקו' תרין ציפרין ממל'. בכל הנ"ל יובן שובה ישראל עד בחי' הוי' יהי' רק במדרגת אלקי' כי ד' אותיות הוי' זהו רובע ישראל ובחי' כתר זהו החמישי מקור ד"י היולי, ועיקר התשו' יוהכ"פ ונעילה היא תוס' החומש תפלה חמישי' אז אומרי' הוי' הוא האלקי' כנ"ל, וזהו פ' והתודו חטאתם בפ' נשא דלכאורה ק' דזוהי מ"ע דתשו' אמאי כתיבא רק גבי בין אדם לחבירו כדכתי' וחמישיתו יוסיף אבל לפי הנ"ל א"ש דחמישיתו יוסיף קאי ג"כ אכל העבירות וכמ"ש בשל"ה ס"פ נשא בהג"ה שזהו רמז לתשו' כי תשובה תשוב ה' היינו חומש כמ"ש ר"מ ס"פ ויקרא חומש דא ה' גם בגמ' אי' דה' רומז לתשובה כמ"ש של"ה שם, וזהו שנא' ביכ"פ וכפר על הקדש מטומאת בנ"י דתמוה וכי הקדש חטא אלא כיון קדש ישראל כו' לכן ע"י כל אוכליו צריכי' לכפר על הקדש, ההתעוררות לתשו' משיתבונן איך הוא ישראל וקדש, ישראל למעלה ממלאכי' ועכשיו מושפל וכו' כובד ראש ובאמת כ"ז שלא נתגלה בחי' איתן נקודת הלב ה"ז אוכליו כו' אך אוריי' יהבית עיטא יאשמו לשלם חומש וכו'.