שיחת ראש-חודש סיון, ה'תשכ"ב
477
– לתלמידי ישיבת "אחי תמימים", בוסטון –
היום 1925 הוא ראש-חודש סיון, החודש של קבלת התורה, שהיא הנותנת את ההוראה לכאו"א מישראל בחייו הגשמיים ובחייו הרוחניים.
גם כל פרט בתורה חשוב הוא, ובמדה רבה עוד יותר חשוב כל פרט בעשרת הדברות, וכן הסדר שבו נאמרו וניתנו בפירוש במתן-תורה, ונתקבלו ע"י כאו"א מישראל באותה שעה, וגם עבור כל הדורות שלאח"ז.
חז"ל אומרים במדרש 1926 , שכל עשרת הדברות נאמרו בדיבור אחד – מהדיבור הראשון, "אנכי הוי' אלקיך" 1927 , עד הדיבור האחרון 1928 , העוסק ברכוש גשמי, שדה 1929 , בעלי-חיים וכיו"ב.
יש בזה הוראה חשובה ביותר לכאו"א מאתנו:
גם עניניו הגשמיים של האדם (היהודי) צריכים להיות קשורים בנשימה אחת עם הדיבור "אנכי הוי' אלקיך". כאשר יהודי עושה דבר, אפילו דבר קטן, בחייו הגשמיים או בחייו הרוחניים – עליו לדעת ולהרגיש בשעת מעשה שהדבר הוא מ"אנכי הוי' אלקיך", מהקב"ה, ולכן עליו לעשות זאת באופן שיהי' ניכר שהוא מביא בחשבון את העובדה שהוא נמצא לפני הקב"ה, המשגיח על כל מעשה, דיבור ואפילו מחשבה של האדם, שכן, לגבי הקב"ה אין חילוק בין מעשה ודיבור למחשבה, אלא הכל גלוי לפניו.
כל אחד מכם, כשיזכור תמיד במחשבתו שהוא נמצא לפני הקב"ה, שהוא עצם הטוב, והוא הנותן לו את הכח להתגבר על כל הקשיים של נטיותיו הלא-טובות, ושיצליח שיצרו הטוב יורה את דרכו בחייו, בחייו הגשמיים ובחייו הרוחניים – הרי זה יסייע לו ויקל עליו שיוכל להתגבר על כל הנסיונות, וגם ישפיע על חבריו להתנהג כרצונו של הקב"ה, כפי שהורה לנו בתורה.
478
תקותי שבהכנה שלכם לקבלת-התורה – בחג השבועות שבסוף שבוע זה – תעשו כל התלוי בכם בנוגע לענינים שדוברו כאן.
ועי"ז תצליחו בלימודיכם במשך כל השנה, ותגרמו נחת להוריכם ולמלמדיכם.
תהי' נסיעתכם לבוסטון כשורה, והצלחה בלימודיכם בשקידה 1930 .
שיהי' לכם יום-טוב שמח, וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות (רצוני לומר לשון הרב, ולזאת לא אתרגם, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א עוה"פ) חג שבועות טוב, נסיעה טובה, וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
______ ● ______
הערות
- 1925. השיחה נאמרה באנגלית, והוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפסה גם בלקו"ש חל"ח (בהוספות) ע' 142. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.
- 1926. מכילתא ופרש"י יתרו כ, א.
- 1927. יתרו כ, ב. ואתחנן ה, ו.
- 1928. יתרו שם, יד. ואתחנן שם, יח.
- 1929. ואתחנן שם.
- 1930. הוזכר כאן ענין ... בנוגע לכל ישראל – חסר ( המו"ל ).
רש"י על שמות כ׳:א׳ - הטקסט מספריא
וידבר אלהים. אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּן; לְפִי שֶׁיֵּשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁאִם עֲשָׂאָן אָדָם מְקַבֵּל שָׂכָר, וְאִם לָאו אֵינוֹ מְקַבֵּל עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת, יָכוֹל אַף עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כֵּן, תַּ"לֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים – דַּיָּן לִפָּרַע (מכילתא):
את כל הדברים האלה. מְלַמֵּד שֶׁאָמַר הַקָּבָּ"ה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לוֹמַר כֵּן, אִם כֵּן מַה תַּ"לֹ עוֹד אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ? שֶׁחָזַר וּפֵרֵשׁ עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ (שם):
לאמר. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹנִין עַל הֵן הֵן וְעַל לָאו לָאו (שם):
וידבר אלהים AND GOD SPAKE — The word אלהים is a term for a judge. Since there are chapters in the Torah of such a character that if a person observes the commands contained therein he will receive a reward and if he never observes them at all) he will not receive punishment on their account, one might think that the Ten Commandments are also of such a character (that no punishment will follow upon the infringement of them); therefore Scripture expressly states, “God spake” — God Who is Judge, exacting punishment (Mekhilta).
את כל הדברים האלה ALL THESE WORDS — This statement (that God spake all these words) tells us that the Holy One, blessed be He, said all these words in one utterance, something that is impossible to a human being to do — to speak in this manner. Now if this be so, why does Scripture again say the first two Commandments, אנכי and לא יהיה לך? But the explanation is that He repeated and expressly uttered each of these two commandments by itself (Mekhilta).
לאמר lit., TO SAY — This expression teaches us that they answered to that which required the reply “Yea” (אנכי) by “Yea” and to that which required the reply “Nay” (לא יהיה) by “Nay” (Mekhilta).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.