ר"ד יום ועש"ק, ב' דר"ח אדר, ה'תשח"י.
בס"ד. ר"ד * יום ועש"ק, ב' דר"ח אדר, ה'תשח"י.
שאלה : ע"ד אשר הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א דברי הגמרא1 "אדר שנאמר2 אדיר במרום ה'", היינו דזהו סוד ריבוי השמחה בחודש זה, והלא אין שמחה כהתרת הספיקות3, גילוי העלמות והסתרים, וזה שייך דוקא כאן בתחתונים, ולא במרום, דשם אין ספק כלל. והי' צ"ל אדיר בארץ, להגביר את השמחה.
תשובה : ענין מחיית עמלק בגימטריא ספק4, חוצפא בלא טעם5, אחת מ"שלש מצוות (ש)נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ"6, הוא לבטל את הספק והגיאות (עמלק בגימטריא רם7) בתכלית. והיינו ע"י ביטול בעצם ממש. דמלחמת ז' עממין היתה עבודת אתכפיא ואתהפכא דז' מדות רעות, וכבר נשלם זה בדרך כלל ע"י בני ישראל, כפסק הרמב"ם8 ד"כבר אבד זכרם", אבל מלחמת עמלק היא מדור דור, לבטל את הגיאות בתכלית. וזה מסתעייא מלמעלה מעלה מבחי' "כי גאה גאה"9 (כתרגום אונקלוס: אתגאי על גיותניא וגיאותא דילה היא). העבודה במדות הנפש מסתעייא מלמעלה מבחי' גאה, אריך, ששייך להשתלשלות, טו"ד. משא"כ מלחמת עמלק צריכה סיוע מלמעלה מעלה, מבחי' דכי גאה גאה, עתיק .
קליפת עמלק היא בחי' גיאות בעצם, לזה פאַרנעמט ער זיך אַנטקעגן עצמות, והביטול שלו יכול להיות ג"כ רק ע"י עצמות.
ולפיכך, כל עוד שלא נשלמה המלחמה, עדיין יש ספיקות בהשגות, אפילו במרום. ובכתבי האריז"ל10 מצינו ספיקות בהשגה בעתיק, והלא עתיק הוא בחי' מרום (כידוע מסדר הספירות בסוף ברכת יוצר אור11). ולכן מחיית עמלק תתקיים בשלימות באחרית הימים, אחר מינוי מלךהמשיח, דמלכות דאצילות, שעליו נאמר שאז יהי' " וגבה מאד "12 – ביטול בעצם בתכלית.
ועיקר העבודה היא שהביטול יומשך עד למטה, כי יד על כס, אין הכסא שלם13, שיומשך עד בחי' כס (מדריגת המלכות), ועד למטה מטה.
ובחודש אדר נעשה הגילוי דאדיר במרום, הבא ע"י הגאה גאה, ועי"ז אנו מתקרבין לביטול בעצם ולמחיית עמלק בתכלית, ולכן מתרבה השמחה.
**********
הערות
- *. להרה"ג רא"א הכהן יאלעס. הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א ונדפס בלקו"ש חי"א ע' 312 ואילך. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.
- 1. ביצה טו, סע"ב.
- 2. תהלים צג, ד.
- 3. מאמר החכם – הובא בהמשך מים רבים תרל"ו בתחלתו.
- 4. ראה כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סקי"ח. סה"מ עזר"ת ע' קפב. עטר"ת ע' רצד. תש"ט ע' 40; ע' 65. ועוד.
- 5. ראה בארוכה ד"ה זכור דש"פ תצוה פ"ג ואילך (לקמן ע' 90 ואילך). וש"נ.
- 6. סנהדרין כ, ב. ובכ"מ. רמב"ם ריש הל' מלכים.
- 7. סה"מ תרכ"ט ע' קנג. ועוד.
- 8. בפ"ה מהל' מלכים ה"ד.
- 9. בשלח טו, א.
- 10. ע"ח שער עתיק.
- 11. לעיין בסידור האריז"ל במקומו.
- 12. ישעי' נב, יג. וראה לקו"ת שה"ש בסופו. ומש"כ ברמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב "קרוב למשה רבינו" – עיין תנחומא תולדות ס"כ ובהערת בובער שם. גם נבואה שאני. וראה קה"ר יא, ח.
- 13. ס"פ בשלח ובפרש"י.
משנה תורה, הלכות תשובה ט׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

