162

המושג "מביא חיות" מראה, שה"חיות" עצמה נמצאת במקום אחר, ויום ח"י אלול הוא ה"מקשר", המביא חיות ממקום אחר אל אלול, ואילו כוונת המושג "נותן חיות" היא, שח"י אלול נותן חיות משלו.

ד. אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

בחודש אלול ישנם שני ענינים:

העבודה הרוחנית של אלול היא באופן של אתערותא דלתתא¹⁰. אלול הוא כאמור לעיל, ראשי תיבות של "אני לדודי ודודי לי" – תחלה "אני לדודי", עבודת האדם, ולאחר מכן "ודודי לי", אתערותא דלעילא. כלומר ה"אתערותא דלעילא" – "ודודי לי" – היא תוצאה של עבודת האדם¹¹.

שלא כחודש ניסן שבו אופן העבודה הרוחנית הוא אתערותא דלעילא, כנאמר בפסוק¹²: "דודי לי ואני לו" – בתחלה "דודי לי", ורק לאחר מכן, על ידי ה"אתערותא דלעילא" מגיעים ל"ואני לו".

יותר מכך: אדמו"ר הזקן אומר ב"לקוטי תורה"¹³, שהענין של "ודודי לי" של חודש אלול – "המשכת אלקותו יתברך למטה בבחינת התגלות" אינה בחודש אלול, אלא לאחר מכן, בראש השנה וכו', כי העבודה הרוחנית של חודש אלול היא – אתערותא דלתתא.

אך מצד שני אומר אדמו"ר הזקן, באותו מקום עצמו¹⁴, שאלול הוא עת רצון, "זמן התגלות י"ג מדות הרחמים", שהגילוי מלמעלה אינו באמצעות עבודת האדם, אלא בדרך של אתערותא דלעילא. כפי שמובן מן המשל שמביא לכך שם אדמו"ר הזקן, שדומה הדבר למלך אשר "מקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם".

– שכן, אמנם¹⁵, ענינו של חודש אלול היא אתערותא דלתתא, כאמור לעיל, אך למרות זאת כל עבודה רוחנית של הנברא זקוקה לסיוע מלמעלה, אתערותא דלעילא, כדי שתתבצע, כדברי חז"ל על הפסוק¹⁶