108

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כיצד "אינם תוספת על מצוות התורה", ואין זה בסתירה לנאמר "לא32 תוסף עליו"33.

ועל כרחך צריך לומר, כי מזה גופא שהרמב"ם זקוק להבהיר כאן תיכף מדוע "אינם תוספת על מצוות התורה" – מוכח כי, אדרבה: תוכן דבריו כאן אודות המצוות דרבנן משמעם, שהם (לא קיום של אחת ממצוות התורה – שמיעת דברי חכמים, אלא להיפך:) מצוות נוספות (בדומה למצוות התורה), שכל מצוה מחוייבים לקיימה – חיוב על פי תורה.

וכמוכח גם מדיוק לשונו "אלה הם תרי"ג מצוות .. ויש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה .. ויש לכל מצוה ומצוה מאלו פירושין ודקדוקין .. כל אלו המצוות שנתחדשו חייבים אנו לקבלם ולשמרם...", זאת אומרת: אין אלה רק פרטים הכלולים במצות התורה "לא תסור", אלא ממש במצוות34 נוספות ומיוחדות, זהות בסוגן וגדרן לתרי"ג מצוות התורה שנמנו קודם, אלא שהם "נתחדשו אחר מתן תורה כו'". ולכן נדרש מיד להבהיר, כיצד בכל זאת "אינם תוספת על מצוות התורה".

וחוזרת הקושיא למקומה: מדוע לא מציין הרמב"ם את מספרם של אותם "מצוות אחרות שנתחדשו"35?

ה. למצוות דרבנן – אכן אין

מספר קבוע!

ויש לומר הביאור בזה:

בכך שהרמב"ם מדייק וחוזר ומונה כאן את מספר המצוות דאורייתא –

[הן בתחילת דבריו "אלה הם תרי"ג מצוות כו'", והן בהמשך דבריו כאשר

הערות

  1. 32. ראה יג, א.
  2. 33. להעיר מהשגת הראב"ד הל' ממרים שם לגבי סייגים וגזירות – וראה רדב"ז שם. מנ"ח מצוה תנד בתחלתה (נב, רע"א). ועיין בהמשך הדברים במנ"ח שם "כמה מצות שהוסיפו חז"ל כגון נר חנוכה ונט"י וכדומה שהם דברים חדשים ולא הוסיפו במצות התורה נראה דודאי לא שייך ב"ת כי התורה נתנה רשות לחכמים לתקן תקנות הן בקום ועשה כו' ולא ראיתי בדברי הראשונים שיהי' זה בכלל זה ויתרצו הדברים כי הלאו הזה אינו אלא כו'". וצע"ג שכנראה נעלם ממנו לפי שעה – דברי הרמב"ם כאן בסוף מנין המצות!
  3. 34. ועפ"ז יומתק זה שהרמב"ם כאן מקדים מקרא מגילה ונר חנוכה ל"עירובין וידים", אף שעירובין וידים הם מתקנות שלמה וב"ד (עירובין כא, א. רמב"ם הל' עירובין פ"א ה"ב ואילך. הל' אבות הטומאות פ"ח ה"ח) – לפני תיקון מקרא מגילה כו'. – כי במגילה וחנוכה מודגש יותר דהוי "מצות בפני עצמן" – ראה חדא"ג מהרש"א מגילה יד, א ד"ה חוץ.
  4. 35. וכמ"ש ב"מנין המצות על סדר הרמב"ם" בסוף ספר זמנים "נמצאו כל המצות של תורה הנכללות בספר זה חמש ושלשים י"ט מהם .. ויש בו ג' מצות מדברי סופרים", והיינו הל' עירובין (דכ' שם בתחלת ההלכות "מצות עשה אחת והיא מד"ס ואינה מן המנין") והל' מגילה וחנוכה (דב' בריש ההלכות "יש בכללן ב' מצות עשה מדברי סופרים ואינם מן המנין").

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.