76

באבנים או בלבנים"⁴¹ – מן הדומם, שהוא הדרגה הנמוכה ביותר מסוגי הבריאה, נמוכה יותר מן הצומח ומן החי.

וההסבר לכך הוא: תכליתו של המשכן לא היתה כל כך ליצור שינוי קבוע בגשמיות העולם, אלא בעיקר "לשקף" את סדר ההשתלשלות של העולמות⁴². ולכן נבנה המשכן בהתאם לסדר ההשתלשלות. מכסה המשכן למעלה היה עשוי מ"חי", וכן יריעות העזים שמתחתיו, ורוב היריעות שמתחת יריעות העזים.

מתחת לכך, מיעוטן של יריעות המשכן וחלקי המשכן הנמוכים יותר, קרשי המשכן, היו עשויים מן הצומח, ולמטה יותר, האדנים וקרקע המשכן, היו מכסף ומעפר – דומם.

המעלה והחידוש של בית המקדש לעומת המשכן היא שבאמצעותו מתממשת התכלית שנתאוה הקדוש־ברוך־הוא להיות לו דירה בתחתונים⁴³ דוקא, שהקדושה, השראת השכינה, תחדור לכל העולם, עד לדרגה הנמוכה ביותר של גשמיות העולם – גם לדומם, שבו אין ניכרת בגלוי החיות והרוחניות.

וכיון שתכליתו של בית המקדש היא להביא לידי השראת השכינה בעולם באופן שהקדושה תחדור ותרומם את הגשמיות, לכן התבטא הדבר גם במציאות עצמה – שמקומו של בית המקדש היה בהר, גבוה מסביבתו⁴⁴. וככל שעולים בדרגות הקדושה במקדש, כך גבוה יותר גם המקום הגשמי של חלק זה.

אך לא כן במשכן, שעיקר תכליתו לא היתה שהשראת השכינה תחדור בתוך הגשמיות העולם ועד לדומם, לארץ, שאין למטה ממנה – לכן הקדושה שבו נשארה כמעין מציאות אחרת, ולא התבטאה במקום הגשמי. ולכן, למרות שגם במשכן היו הבדלים בדרגות הקדושה, בכל זאת מקומו בעולם הזה היה כולו במישור, והוא לא היה בנוי בהתאם לדרגת הקדושה, הוא היה במישור ולא התרומם אף מעל למקום המדבר.

ו. קדש הקדשים – קדושה באין ערוך

לפי זה מובן מדוע קדש הקדשים, המקום המקודש ביותר במקדש, לא היה נבדל בגובהו מהיכל המקדש:

ההשפעה של הקדושה והרוחניות של המקדש על התעלות המקום הגשמי, אשר משום כך חלק אחד מקדש גבוה ממשנהו, בהתאם להבדלי הקדושה