48
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
האלוקי המלובש בסדר ההשתלשלות, "אור הממלא". ב) השכר בתחיית המתים, שאז יאיר ה"אור מקיף" שלמעלה מהשתלשלות, "אור הסובב", שזהו שכר בלתי מוגבל.
ולכן: השכר הקשור עם אור הממלא המצומצם לפי ערך הנבראים, מכיוון שלגבי אור זה עבודת הנבראים תופסת מקום, השכר הוא באופן טבעי43: עבודת בני ישראל יוצרת את השכר;
לעומת זאת, על שכר המצוה של אור הסובב אין שייך לומר שהוא ענין טבעי בעבודה – משום שלגבי אור זה אין עבודת הנבראים תופסת מקום; אלא זהו ענין נסי שאיננו מוכרח, והוא בא בדרך מתנה מצד רצונו יתברך44.
וזהו הטעם מדוע "ולמחר לעולם הבא ליטול שכרם":
בעולם זה מאיר בגלוי ממש רק השכר המוגבל45, מצד אור הממלא, ולכן תשלום השכר הוא באופן של "לקבל שכרם" – עבודתו של יהודי פועלת את נתינת השכר, כך שהוא מגיע אליו בדרך ממילא והוא צריך רק לקבלו;
לעומת זאת "למחר לעולם הבא", כאשר יאיר השכר הבלתי גבולי מצד אור הסובב46 – הרי תשלום שכר זה הוא באופן של "ליטול שכרם"47, השכר אינו מגיע בדרך ממילא, אלא ישנה פעולה נפרדת של נתינת ונטילת השכר.
הערות
- 43. כי לאחרי שעלה ברצונו ית' שהעבודה תעורר – נעשה כן באמת* (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 112 הערה 13. וש"נ) וראה אגרות קודש שם, שזהו הטעם ששכר הו"ע טבעי. ע"ש (ושם מהגה"ה בשל"ה שם, שגם לפי הרמב"ן שכר מצוה מסובב מן המצוה עצמה אלא שבא בדרך סגולה. עיי"ש. וראה לעיל הערה 40: הכרח אלקי רצוני).
- 44. אף שגם אור הסובב נמשך ע"י עבודת האדם ובאופן שהעבודה היא היא הממשיכה את האור (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד שם. ח"ט (משיחת ש"פ ואתחנן תשכ"ה) [המתורגם] ע' 73. ועוד) – מ"מ מובן, שמכיון שהמדובר באור הסובב שלמעלה מנבראים, הרי בערך העבודה (המוגבלת) של נברא, הוא ענין של חסד ומתנה (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט שם. ועוד).
- 45. ראה אגה"ק סי' ג.
- 46. ראה בהנסמן בהערה 41. ושם, שזהו (בעיקר) בעולם התחי'. ולהעיר מהגירסא בפרש"י לע"י עירובין שם (ד"ה ולא למחר) ובענף יוסף שם.
- 47. ע"פ המבואר באגרות קודש שם, דדוקא בשכר המוגבל שייך העכבה והפסק ח"ו ע"י מדת הדין, אבל מה שנותנים מלמעלה בדרך מתנה חסד בלתי מוגבל, אין שייך בו עכבה והפסק של מדת הדין – מובנת השייכות למשנת"ל (סעיף ו־ז) בפירוש "ליטול שכרם", שנוטל מעצמו ואין שייך לעכב השכר.
- . ולהעיר מלקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 413 (ולקמן ע' 158), שהענין דשכר מצוה הוא הלכה – שהקב"ה "מחויב" כביכול לשלם שכר מצות כמו שמשלמים לפועל (ראה לעיל סעיף ג), ע"ש באורך.
תניא, אגרת הקדש ג׳ - הטקסט מספריא
וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיוֹן, וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״מַה שִּׁרְיוֹן זֶה כָּל קְלִיפָּה וּקְלִיפָּה מִצְטָרֶפֶת לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל״. פֵּירוּשׁ, שֶׁהַשִּׁרְיוֹן עָשׂוּי קַשְׂקַשִּׂים עַל נְקָבִים, וְהֵם מְגִינִּים שֶׁלֹּא יִכָּנֵס חֵץ בַּנְּקָבִים, וְכָכָה הוּא מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה:
וּבֵיאוּר הָעִנְיָן, כִּי גְדוֹלָה צְדָקָה מִכָּל הַמִּצְוֹת, שֶׁמֵּהֶן נַעֲשִׂים לְבוּשִׁים לְהַנְּשָׁמָה, הַנִּמְשָׁכִים מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מִבְּחִינַת ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״ (כִּמְּבוֹאָר הַפֵּירוּשׁ ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״ וְ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״ בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים, עַיֵּין שָׁם) בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, הִיא מִצְוַת ה׳ וְרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא. וְעִיקַּר הַמְשָׁכָה זוֹ מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הוּא לְבוּשׁ וְ״אוֹר מַקִּיף״ לְי׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, הַמִּשְׁתַּלְשְׁלוֹת מֵעִילָּה לְעִילָּה וּמִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה כוּ׳, הַנִּקְרָאוֹת בְּשֵׁם ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״.
פֵּירוּשׁ, כִּי אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מִתְלַבֵּשׁ וּמֵאִיר בְּתוֹךְ כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, וְהוּא הַמַּאֲצִיל הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת, הַמִּשְׁתַּלְשְׁלוֹת לִבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, עַל־יְדֵי צִמְצוּם עָצוּם הַמְבוֹאָר בְּעֵץ חַיִּים, וְנִקְרָא ״אוֹר פְּנִימִי״.
וְעַל־יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְוֹת נִמְשָׁךְ ״אוֹר מַקִּיף״ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וּמֵאִיר תּוֹךְ הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, וּמִתְיַיחֵד עִם הָ״אוֹר פְּנִימִי״, וְנִקְרָא ״יִחוּד קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמֵהֶאָרָה דְהֶאָרָה מֵ״אוֹר מַקִּיף״ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, עַל־יְדֵי צִמְצוּם רַב, נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ לִבְחִינוֹת נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁל הָאָדָם בְּגַן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן וְהָעֶלְיוֹן, שֶׁיּוּכְלוּ לֵיהָנוֹת וּלְהַשִּׂיג אֵיזֶה הַשָּׂגָה וְהֶאָרָה מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ״שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא״, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי וּבַעַל גְּבוּל וְצִמְצוּם רַב וְעָצוּם מְאֹד מְאֹד, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְלַבֵּשׁ שׁוּם הֶאָרָה מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כִּי אִם עַל־יְדֵי י׳ סְפִירוֹת, הַנִּקְרָאִים ״גּוּפָא״ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ: חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא כוּ׳.
לְפִי, שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֵין עֲרוֹךְ לוֹ לְהַגּוּף הַגַּשְׁמִי לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה, כָּךְ אֵין עֲרוֹךְ כְּלָל לְי׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת לְגַבֵּי הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כִּי אֲפִילוּ חָכְמָה עִילָּאָה, שֶׁהִיא רֵאשִׁיתָן, הִיא בִּבְחִינַת עֲשִׂיָּה גוּפָנִית לְגַבֵּי אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים.
וְאֵי לָזֹאת, בְּמַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁ״אָדָם אוֹכֵל מִפֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה״, יֵשׁ נְקָבִים, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, בַּלְּבוּשׁ הָעֶלְיוֹן הַמַּקִּיף עַל ״גּוּפָא״, הֵם הַכֵּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת, לְהָאִיר מֵהֶם וּלְהַשְׁפִּיעַ אוֹר וְשֶׁפַע מֵ״חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא״ אוֹרֶךְ יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, וְעוֹשֶׁר וְכָבוֹד מִ״דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא״, וְכֵן בְּתִפְאֶרֶת, וְהוֹד וְהָדָר וְחֶדְוָה וְכוּ׳;
אַךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְקוּ הַחִיצוֹנִים לְמַעְלָה מֵאוֹר וְשֶׁפַע הַמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד לְמַטָּה מַּטָּה עַד עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, וְכֵן לְמַטָּה לְהָגֵין עַל הָאָדָם וּלְשָׁמְרוֹ וּלְהַצִּילוֹ מִכָּל דָּבָר רַע בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחֲנִיּוּת, לָזֹאת, חוֹזֵר וּמֵאִיר אוֹר הַמַּקִּיף וְסוֹתֵם הַנֶּקֶב, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כִּי הוּא מִבְּחִינַת אֵין־סוֹף וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל״ דַּיְיקָא, ״כִּי גָדוֹל ה׳ וּמְהוּלָּל מְאֹד״, בְּלִי סוֹף וְתַכְלִית וּגְבוּל [חַס וְשָׁלוֹם]:
אַךְ מִי הוּא הַגּוֹרֵם לִירִידַת הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לָעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי מִי׳ סְפִירוֹת הַנִּקְרָאִים ״גּוּפָא״, הוּא הַיִּחוּד הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁהִיא תּוֹסֶפֶת הֶאָרָה וְהַשְׁפָּעָה מִבְּחִינַת אוֹר־אֵין־סוֹף הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל הַהֶאָרָה וְהַהַשְׁפָּעָה שֶׁבִּתְחִילַּת הָאֲצִילוּת וְהַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת וְכוּ׳. וְרֵאשִׁית תּוֹסֶפֶת הַהֶאָרָה וְהַהַשְׁפָּעָה, הִיא לְרֵאשִׁית הַי׳ סְפִירוֹת.
וְזֶה הוּא ״וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ״ – ״יְשׁוּעָה״ הוּא מִלְּשׁוֹן ״וַיִּשַׁע ה׳ אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ״, וְהוּא יְרִידַת הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע דְּש״ע נְהוֹרִין שֶׁבַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ״, ״יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה״ – ״אִתָּנוּ״ הוּא עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה.
וְזֶה הוּא ״זוֹרֵעַ צְדָקוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת״. וְכָכָה יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֲלֵיהֶם, ״צִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד״, וְקַרְנָם תָּרוּם בִּישׁוּעַת ״מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה״, ״צֶמַח צְדָקָה״ מֵהַ״כּוֹבַע יְשׁוּעָה״ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כְּנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.