26
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. "כי ה' הוא האלקים"
בפרשתנו יש שני פסוקים העוסקים באמונה ובידיעת "כי ה' הוא האלקים"1: (א) "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו". (ב) "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" – בפסוק הראשון נאמר רק "כי ה' הוא האלקים", ובפסוק השני מפורט יותר "ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת".
ההבדל בפשטות בין שני הפסוקים הוא2:
בפסוק הראשון "אתה הראת לדעת" מדובר, כפי שמובן בפשטות, על הידיעה שנראתה לישראל במתן תורה, אז התגלה הקדוש־ברוך־הוא לישראל "וראו שהוא יחידי"3. וכיון שישראל ראו אז את האמת כפי שהיא מצד הקדוש־ברוך־הוא, שלגביו אין הבדל בין שמים לארץ, לכן אין מקום לפרט ולומר "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת".
לעומת זאת, הפסוק "וידעת... והשבות..." הוא ציווי אל האדם4, שעליו לעמול כדי להבין ולדעת, ולהפנים "אל לבבך", "כי ה' הוא האלקים", זוהי הידיעה וההכרה באחדות ה' כפי שהיא באה על ידי יגיעת האדם, ומבחינתו של האדם יש הבדל בין שמים לארץ, כך שכל פרט, "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" מהווה ידיעה בפני עצמה.
כנאמר במדרש5 על הפסוק "וידעת...", בזו הלשון: "יתרו נתן ממש בעבודת כוכבים שנאמר6 עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים" (ב"מתנות כהונה" מבאר: "משמע שהם גדולים אבל הוא גדול מהם"). נעמן
הערות
- 1. ד, לה. ד, לט.
- 2. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 317 ואילך (ושם, גם הטעם לעוד שינויים בין שני הכתובים: א) בפסוק וידעת גו' דוקא נאמר "היום" (המורה על נצחיות). ב) "אין עוד" או "אין עוד מלבדו"). – וראה ד"ה וידעת (וביאורו) בלקו"ת פרשתנו (ד, א ואילך). ועוד.
- 3. רש"י עה"פ. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חכ"ד ע' 50 ואילך (וראה שם (ע' 47 ואילך, ע' 52) הטעם שרש"י מחלק "פתח כו' וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים". ע"ש).
- 4. ראה המובא בסהמ"צ להצ"צ מצות האמנת האלקות ספ"א וספ"ב. וראה הקדמת הזהר (יב, א), זח"ב (כה, א) – הובאו במצות האמנת האלקות שם בתחלתה.
- 5. דב"ר פ"ב, כח. ועד"ז ביל"ש (יתרו רמז רסט. יהושע רמז י).
- 6. יתרו יח, יא. וראה גם מכילתא עה"פ. וראה אוה"ת יתרו (ס"ע תשלו ואילך). ועוד.
דברים רבה ב׳:כ״ח - הטקסט מספריא
מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (דברים ד, לט): וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, אָמַר רַבִּי מֵאִיר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתְּ וְלִבְּךָ יוֹדְעִים מַעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ, וְיִסּוּרִין שֶׁהֵבֵאתִי עָלֶיךָ שֶׁלֹא כְּנֶגֶד מַעֲשֶׂיךָ הֵבֵאתִי עָלֶיךָ. דָּבָר אַחֵר (דברים ד, לט): כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, רַבָּנָן אָמְרֵי יִתְרוֹ נָתַן מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח, יא): עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים. נַעֲמָן הוֹדָה בְּמִקְצָת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה, טו): הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל. רָחָב שָׂמַתְהוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, יא): כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. משֶׁה שָׂמוֹ אַף בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד. מַהוּ אֵין עוֹד, אֲפִלּוּ בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי לא, לא): תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, אַתָּה הֲעֵדוֹתָ עָלַי אֵין עוֹד, וְאַף אֲנִי מֵעִיד עָלֶיךָ (דברים לד, י): וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה. מַה כְּתִיב (דברים כב, ז): לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זוֹ הִיא אֲרִיכוּת יָמִים, אָדָם הוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְגוֹאֵל הַדָּם רוֹדֵף אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ, וְהַכֹּל מֵתִים שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה חַיֶּיךָ יָפֶה הֵן מְדַבְּרִין, לֵךְ וְתַפְרִישׁ לָהֶן עָרֵי מִקְלָט, שֶׁנֶּאֱמַר אָז יַבְדִּיל משֶׁה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.