20
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מכך מובן שהקשר שבין הבגד לאדם הלובשו הוא קרוב והדוק יותר מהקשר שבין הבית לאדם הדר בו28. ולכן יש הבדל בין בגד לבין בית לגבי האפשרות לשער מיהו האדם שבהם: על ידי מבט על בגד ניתן לדעת פרטים מסויימים על הלובשו – אורכו ורוחבו וכדומה, כי הבגד מותאם דוקא למדתו המסויימת של אדם29 זה, כדלעיל. ואילו על ידי מבט על בית ניתן לשער רק באופן כללי לגבי האדם הגר בו – אם זהו בית של עשיר או של עני וכדומה, אך אי אפשר להסיק מכך מסקנות לגבי פרטי הדר בו.
ה. התאמת פרטי בית המקדש לדרגות הקדושה – כבגד
לפי זה מובן מדוע המשל הוא דוקא על בגד ולא על בית:
בבית המקדש הקדושה איננה קדושה אחת כללית – היותו "בית לה'"30, אלא יש בו דרגות שונות של "קדושות": קודש הקדשים, היכל, עזרה וכדומה31, ויש קדושה מיוחדת לכל חלק ומקום מסויים בבית המקדש32.
בית המקדש נבנה באופן של "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל"33 – כלומר, חלקי הבית, מקומם ומדותיו של כל חלק היו מדוייקים לחלוטין34 בהתאם להבדלי הקדושה של כל חלק ומקום מסויים שבו.
וזוהי המשמעות של דברי חז"ל על הפסוק35 "מכון לשבתך פעלת ה'", המדייקים בלשונם ואומרים36: "בית המקדש שלמטן מכוון כנגד בית המקדש שלמעלן". כלומר, "בית המקדש" כפי שהוא "למטה" עם כל ההבדלים במקומו ובמדותיו (הגשמיים) של כל חלק מסויים שבו, מדוייק ומכוון "כנגד בית המקדש שלמעלן", שכל זה מותאם
הערות
- 28. ראה בהחילוק בין לבוש ובית – לקו"ת ברכה צח, סע"ד ואילך. סה"מ תש"ד ס"ע 113 ואילך. ובכ"מ.
- 29. וישנם לבושים מיוחדים ושונים לכל חלקי הגוף – לבושי הראש לבושי הגוף ולבושי הרגל. ולהעיר משבת (קכ, א) שמונה עשר לבושין. וראה המשך תער"ב ח"א ע' רא. ובכ"מ.
- 30. רמב"ם ריש הל' ביהב"ח.
- 31. ראה רמב"ם שם ה"ה. ועוד.
- 32. וראה לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 281. וש"נ.
- 33. דה"א כח, יט ובפרש"י שם.
- 34. ולכן אסור לשנות בבנין – סוכה נא, סע"ב. חולין פג, ב.
- 35. בשלח טו, יז.
- 36. תנחומא משפטים יח. זח"ב נט, ב (רע"מ)*. ועד"ז במכילתא (ופרש"י) בשלח שם (ושם: כסא של מעלה). ובתנחומא ויקהל ז (וכן בפרש"י ויצא כח, יז. משפטים כג, כ) הוא בסגנון הפוך: מקדש של מעלה מכוון כנגד ביהמ"ק של מטה. וראה של"ה שכח, סע"א ואילך.
- . ובירושלמי ברכות פ"ד ה"ה: בית קדה"ק שלמטן מכוון כנגד בית קדה"ק של מעלן מכון לשבתך מכוון כנגד שבתך.
מדרש תנחומא, משפטים י״ח - הטקסט מספריא
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ (שמות לב, לד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: (שמות כג, כ): לְפָנֶיךָ אֲנִי מְשַׁלֵּחַ וְלֹא לִפְנֵיהֶם. אָמַר מֹשֶׁה: אִם לְפָנַי אַתָּה מְשַׁלֵּחַ, אֵינִי מְבַקֵּשׁ, אֶלָּא וְעַתָּה יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ. (שמות לב, לד) רְאֵה מַה בֵּין הָרִאשׁוֹנִים לָאַחֲרוֹנִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ. הֱשִׁיבוֹ: אֵינִי חָפֵץ אֶלָּא לָךְ. יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ וְנָפַל עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ (יהושע ה, יד). וְאָמַר לוֹ: הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ (יהושע ה, יג). אָמַר רַבִּי
יִצְחָק: מֶה עָשָׂה לוֹ הַמַּלְאָךְ? כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ, הִתְחִיל צוֹעֵק מִתַּחַת צִפָּרְנֵי רַגְלָיו, וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי (יהושע ה, יד), הֲרֵי שְׁתֵּי פְּעָמִים בָּאתִי לְהַנְחִיל אֶת יִשְׂרָאֵל, אֲנִי הוּא שֶׁבָּאתִי בִּימֵי מֹשֶׁה רַבְּךָ וְדָחָה אוֹתִי וְלֹא רָצָה שֶׁאֵלֵךְ עִמּוֹ, וְעַתָּה בָּאתִי. מִיָּד וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ. (יהושע ה, יד), אֲבָל מֹשֶׁה דָּחָה אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ וּלְכָל מִי שֶׁשָּׁמַר אֶת הַתּוֹרָה כַּיּוֹצֵא בָּךְ.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כְּתִיב: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה (תהלים צא, ד). אָמַר לוֹ: צִנָּה נַעֲשֶׂה לְךָ וּלְכָל מִי שֶׁשָּׁמַר אֶת הַתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בְּךָ, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ (תהלים צא, ד). לְפִיכָךְ לִשְׁמָרְךָ, בַּדִּין הוּא שֶׁיִּשְׁמְרֶךָ.
לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת הַמְחֻוָּרוֹת שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּן מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָן.
הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ (שמות כג, כא). לָמָּה לֹא זְכִיתֶם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי? שִׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ שֶׁל מַלְאָךְ, הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם. לָמָּה? שֶׁהוּא מִן הַכַּת שֶׁאֵינָן חוֹטְאִין. לְכָךְ כְּתִיב: כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם.
דָּבָר אַחֵר, כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, לָמָּה? שֶׁהוּא שָׁלִיחַ. וְכָל מַה שֶּׁהַשָּׁלִיחַ מִשְׁתַּלֵּחַ לַעֲשׂוֹת, הוּא עוֹשֶׂה. אֲבָל אֲנִי נוֹשֵׂא לָכֶם פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ (במדבר ו, כו). אָמַר דָּוִד: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַמַּלְאָךְ אַתָּה מוֹסְרֵנוּ שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא פָּנִים, אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד (תהלים קל, ג). אִם תֹּאמַר אֵין הַסְּלִיחָה מָסָוּר לְךָ, כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא (תהלים קל, ד). לֹא מָסַרְתָּ אוֹתָהּ לְמַלְאָךְ שַׂר הַפָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם (שמות כג, כא). לָמָּה? כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ (שמות כג, כא). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשֻׁתָּף עִם כָּל מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ (שמות כג, כא)
אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: אֵינִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיֵּלֵךְ מַלְאָךְ עִמָּנוּ אֶלָּא אַתָּה. וְאִם אֵין אַתָּה הוֹלֵךְ, אֵין אָנוּ זָזִים מִמְּקוֹמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא, הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ (שמות לג, טז). אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, וְאַף לֹא יֵלֵךְ מַלְאָךְ, אֶלָּא וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ.
כֵּיצַד הָאֱמוֹרִיִּים מֵתִים? אָמַר רַבִּי לֵוִי: שְׁתֵּי צִרְעִיּוֹת הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַוֵּג לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן, וְכָל אַחַת וְאַחַת הוֹלֶכֶת וְשׁוֹפֶכֶת אַרְסָהּ לְתוֹךְ עֵינוֹ וְהָעַיִן מִתְבַּקַּעַת וְנוֹפֵל מְלֹא קוֹמָתוֹ וָמֵת. רַבִּי אַחָא בַּר רַב אָמַר: הַחִלְחוּל הָיָה נִכְנָס לָהֶם, וְהָיוּ מִתְרַפִּין לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהוֹרְגִין אוֹתָן. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָיוּ נַעֲשִׂים פְּנֵיהֶם כְּמֻסָּקוֹת מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְהָיוּ מִתְרַפִּין לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהוֹרְגִין אוֹתָן.
רַבִּי אַבָא בַּר כַּהֲנָא אָמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה אוֹסְרָן לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ בָּאִין וְהוֹרְגִין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת עוֹג (דברים ג, ג), כְּאָדָם שֶׁאוֹסֵר שׂוֹנְאוֹ שֶׁל בְּנוֹ וְנוֹתְנוֹ לִפְנֵי בְּנוֹ. וְלֹא תֹּאמַר שֶׁקְּטַנִּים הָיוּ הָאֱמוֹרִיִּים. רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהֶן: וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת (עמוס ב, ט). וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל, זֶה שַׂר שֶׁלָּהֶם. וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת, אֵלּוּ הָאֱמוֹרִיִּים.
וְכֵן הוּא עוֹשֶׂה לֶעָתִיד, נִפְרָע מִן הַשָּׂרִים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ עַל מַלְכֵי הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה (ישעיה כד, כא). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּעוֹלָם הַזֶּה, מַלְאָךְ הָיִיתִי מְשַׁלֵּחַ לְהַבְרִיחַ מִפְּנֵיכֶם אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אֲבָל לֶעָתִיד, אֲנִי מַנְהִיג אֶתְכֶם וְאֵלִיָּהוּ אֲנִי מְשַׁלֵחַ לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא (מלאכי ג, כג).
תלמוד ירושלמי ברכות ד׳:ה׳ - הטקסט מספריא
משנה: הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר יֵרֵד וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת פָּנָיו יְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִים. הָיָה רוֹכֵב בִּסְפִינָה אוֹ בְּאַסָּדָא יְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִים.
הלכה: תַּנִּי הָיָה רָכוּב עַל הַחֲמוֹר אִם יֵשׁ לוֹ מִי לֶאֱחוֹז בַּחֲמוֹרוֹ. יוֹרֵד וּמִתְפַּלֵּל לְמַטָּן. וְאִם לַאו מִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹמוֹ. רִבִּי אוֹמֵר בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ מִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹמוֹ שֶׁכַּךְ לִבּוֹ מְיוּשָּׁב. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְּרִבִּי.
אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא תְּנָיי תַּמָּן לְכָל הָרוּחוֹת אֵין מַחְזִירִין חוּץ מֵרוּחַ מִזְרָחִית. אֲמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר אָבוּן בַּתְּחִילָּה אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יי וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשֶּׁמֶשׁ.
תַּנִּי סוּמָא וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּין אֶת הָרוּחוֹת הֲרֵי אֵילוּ מִתְפַּלְּלִין כְּלַפֵּי לְמַעֲלָן שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְפַּלְלוּ אֶל יי. הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמַה טַעַם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ [אַרְצָם] אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתָם. הָעוֹמְדִין וּמִתְפַּלְלִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי יְרוּשָׁלַיִם. וּמַה טַעַם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ. הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִין בִּירוּשָׁלַםִ הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי הַר הַבַּיִת. שֶׁנֶּאֱמַר וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לְשִׁמְךָ. הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִין בְּהַר הַבַּיִת הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. וּמַה טַעַם וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאַתָּה תִשְׁמַע אֶל מְכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶל הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלַחְתָּ. נִמְצְאוּ הָעוֹמְדִין בַּצָּפוֹן פְּנֵיהֶן לְדָרוֹם. הָעוֹמְדִין לַדָּרוֹם פְּנֵיהֶם לְצָפוֹן. הָעוֹמְדִים בַּמִּזְרָח פְּנֵיהֶן לְמַעֲרָב. לְמַעֲרָב פְּנֵיהֶן לְמִזְרָח. נִמְצְאוּ כָל יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְלִין אֶל מָקוֹם אֶחָד. הֲדָא הִיא דִכְתִיב כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִילָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.
אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי לִפְנִים. הֵיכָל שֶׁכָּל הַפָּנִים פּוֹנִין לוֹ. עַד כְּדוֹן בְּבִינְיָינוֹ. בְּחוּרְבָּנוֹ מְנַיִּין. אָמַר רִבִּי אָבוּן בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת. תֵּל שֶׁכָּל הַפִּיּוֹת מִתְפַּלְלִין עָלָיו. בִּבְרָכָה בְּקִרְיַת שְׁמַע וּבִתְפִילָּה. בִּבְרָכָה בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם. בִּתְפִילָּה אֱלֹהֵי דָוִד וּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם. בְּקִרְיַת שְׁמַע פּוֹרֵשׂ סוּכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל [מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה] יְרוּשָׁלַיִם.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אֵלֵךְ וְאָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. הָא כֵּיצַד פָּנָיו לְמַעְלָה וְעֵינָיו וְלִבּוֹ לְמַטָּה.
וְאִם לָאו יְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִים. לְאֵי זֶה בֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִים. רִבִּי חִיָיא רַבָּא כְּנֶגֶד קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִים שֶׁל מַעְלָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִים שֶׁל מַטָּן. אָמַר רִבִּי פִּינְחָס לָא פְלִיגִין בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִים שֶׁלְּמַטָּן מְכוּוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִים שֶׁלְּמַעְלָן. מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ. מְכוּוָּן כְּנֶגֶד שִׁבְתְּךָ.
הַר הַמּוֹרִיָּה. רִבִּי חִיָיא רוּבָּא וְרִבִּי יַנַּיי חַד אָמַר שֶׁמִּשָּׁם הוֹרָיָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם. וְחָרָנָה אָמַר שֶׁמִּשָּׁם יִרְאָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם. אָרוֹן רִבִּי חִיָיא רוּבָּא וְרִבִּי יַנַּאי חַד אָמַר שֶׁמִּשָּׁם אוֹרָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם. וְחָרָנָה אָמַר שֶׁמִּשָּׁם אֲרִירָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם. דְּבִיר רִבִּי חִיָיא וְרִבִּי יַנַּאי חַד אָמַר שֶׁמִּשָּׁם דִּבֵּר יוֹצֵא לָעוֹלָם. וְחָרָנָה אָמַר שֶׁמִּשָּׁם דִּיבְּרוֹת יוֹצְאִין לָעוֹלָם.
הִיא אַסָּדָא הִיא אִסְכַדִּיָּא הִיא רַפְסוֹדוֹת. וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסוֹדוֹת אֶל יַם יָפוֹ.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"ט ע' 20
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.