ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כט דברים שיחה א

3

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הפרט של "והקריתם – הערים תעשו אותם קריה", לבין התנאים האחרים של עיר המקלט?

ד. דיורי עיר מקלט – צבור

ויש לומר, שההסבר לכך הוא: עיר המקלט קולטת את ההורג נפש, ואסור לגואל הדם להורגו שם, לא רק משום שהרוצח נמצא בתחומה של העיר המסויימת, המגינה עליו, אלא ההגנה קשורה לרוצח עצמו: בהכנסו ל"עיר" הוא הופך לחלק מן הצבור של העיר, ומשום כך הוא זוכה להגנה של זכות הצבור²⁹ של עיר זו.

מתי מחשיבים את העיר כולה על כל תושביה לצבור אחד? – זאת, דוקא כאשר היא מלאה³⁰ באופן של "קריה", מיושבת כולה, או לפחות רובה, בדיורין, החיים בה בקביעות, ולא באופן ארעי³¹. אך כאשר מתמעטים דיוריה, בטלה המציאות של יושבי העיר כצבור אחד, והם נחשבים רק כפרטים בודדים החיים במקום אחד³².

כלומר, כל הפרטים בהלכה, "אין³³ מושיבין אותן אלא במקום אוכלסין, נתמעטו אוכלוסיהן מוסיפין עליהן, נתמעטו דיוריהן מכניסין לתוכן כהנים לויים וישראלים", הם תנאים ההופכים את העיר מעיר רגילה שחיים בה אנשים בודדים ויחידים ביחד, לעיר אחת שבה חי צבור מסויים.

ויש לומר, שזהו ההסבר לכך ש"מכניסין לתוכן כהנים לויים וישראלים", והמפרשים³⁴ שואלים: מדוע יש ליישב בעיר מכל שלשת הסוגים? ולפי האמור לעיל מובן הדבר: ההורג נפש בשגגה צריך לקבל את הגנת וקליטת הצבור, כך שלא זו בלבד שהוא יהיה חלק מקבוצת יהודים, אלא עליו להיות חלק מצבור שהוא מעין כלל ישראל³⁵, ודבר זה מתאפשר על ידי ש"מכניסין לתוכן", כתושבים קבועים³⁶, את כל הסוגים של עם ישראל כולו, "כהנים לויים וישראלים".

והסיבה לכך מובנת: ההורג נפש מישראל, פגע³⁷ בכלל ישראל כולו,

הערות

29. להעיר מזח"א (סט, ב) עה"פ (מ"ב ד, יג) בתוך עמי אנכי יושבת.
30. להעיר מהדין (זבחים פח, א) דכלי שרת אין מקדשין אלא שלימין .. אלא מלאין.
31. ראה צפע"נ מכות (שם, א) – מה שמדייק דצ"ל דיורין דוקא ו"לא מהני אוכלוסין דעיקר דעיר הולכת בתר יושבי'", "ר"ל בגדר קביעות לא באקראי". ע"ש.
32. להעיר ממשנה עירובין (שבהערה 9): אימתי (אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה) בזמן שאין בה דיורין אבל יש בה דיורין מהלך את כולה (כד' אמות). וראה בגמ' שם סא, ב. ואכ"מ.
33. ל' הרמב"ם.
34. ראה ערוך לנר מכות שם.
35. עפ"ז יומתק מ"ש בצפע"נ הל' תרומות בתחלתו (ב, ריש ע"ב): ובערי מקלט אסור שיהי' שם גר תושב וכמש"כ בזה בהל' איסו"ב דהוי כמו ירושלים.
36. עפ"ז אולי יש לבאר דיוק לשון הרמב"ם "מכניסין לתוכן" ולא כבש"ס או כבתוספתא (ראה הערה 16) – להורות שהם נעשו כחלק מ(בני) העיר. ועצ"ע.
37. להעיר ממכילתא, מכילתא דרשב"י ופרש"י – יתרו יט, כא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.